מקווה ישראל, שימור מבנים היסטוריים, אתרי מורשת
בית הספר החקלאי מקווה ישראל – אתר מורשת לאומי ממדרגה ראשונה
24 במרץ 2020
שימור, מבנים היסטוריים, רכבת העמק העמק
רכבת העמק ותחנותיה ההיסטוריות
20 באפריל 2020
הגנה, מקווה ישראל, שימור מבנים היסטוריים, תכנון ובניה, חוקי השימור

שער ירושלים במקווה ישראל

הגנת בית הספר החקלאי מקווה ישראל בחוק 

בית ספר החקלאי מקווה ישראל הינו מוסד חשוב בתולדות ישראל הראוי להגנה. חשיבות המקום הצריכה חקיקת חוק מיוחד בשם חוק בית ספר חקלאי מקווה ישראל, תשל"ז – 1976.

מקווה ישראל היה הישוב החקלאי הראשון בארץ ישראל.

יש הטוענים שהעליות הראשונות לארץ ישראל החלו בשנת תרמ"ב, שהינה שנת "העלייה הראשונה" וכי פתח תקוה, שנוסדה בשנת תרל"ח הינה "אם המושבות". תיאודור הרצל טען שהוא ייסד את מדינת היהודים בבאזל בשנת 1897, בקונגרס הציוני הראשון.

בית הספר החקלאי מקווה ישראל – זכות ראשונים

קשה לדעת למי לתת את זכות הראשונים. במהלך שנות הגלות עלו ארצה יהודים רבים בקבוצות קטנות וכבודדים. אין ספק שבמהלך המאה ה- 19 , מספר היהודים שעלו ארצה גדל בצורה משמעותית. מצב היהודים בארץ ובחו"ל היה נושא לדיונים רבים בקרב מנהיגים שונים בעולם ובקרב היהודים עצמם, כאשר השאלות שנשאלו היו האם הגיע הזמן לחזרת היהודים ארצה? האם נוצרו התנאים לכך מבחינה פיזית, כלכלית ופוליטית?

אם התשובה היא חיובית, ממה יחיו יהודים אלו ויהודי הישוב הישן שכבר חיו בארץ?  רבים האמינו שהתשובה לשאלה זו נעוצה בהתיישבות חקלאית יהודית וכי רק באמצעות החקלאות יוכלו היהודים להתפרנס ולחיות בארץ ישראל. אמונה זו הביאה לניסיונות של קבוצות של יהודים להקים מושבות חקלאיות וישובים חקלאיים אחרים בארץ ישראל.

על רקע זה נולד הרעיון להקים בית ספר חקלאי ליהודים בארץ ישראל. בשנת 1870 הצליח קרל נטר, מהחברה הצרפתית הפילנטרופית "אליאנס" ובעברית "כל ישראל חברים" (להלן – "כי"ח") להשיג רשות מהסולטן להקים בית ספר חקלאי בסמוך ליפו והכפר "יאזור" שהוא "בית הספר החקלאי מקווה ישראל".

כאמור, מקווה ישראל היה הישוב החקלאי היהודי הראשון בארץ ישראל, והוא קדם לאם המושבות, פתח תקוה, שהחלה לקום כאמור, בשנת תרל"ח (1878). עבודת הקמת בית הספר הייתה מרובה וקשה. הדרך הייתה רצופה בבעיות רבות. אך לבסוף הוקם בית הספר והוא שיחק תפקיד חשוב ביותר בבניית המדינה היהודית שבדרך.

חשיבותו של בית ספר החקלאי מקווה ישראל

חשיבותו של מקווה ישראל באה לידי ביטוי בדבריו של דוד בן גוריון:

" יסוד המדינה התאפשר הודות להקמת מקווה ישראל. אלמלא הוקם מקווה ישראל ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול כבר התחיל מאז, ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית – לאומית.".

ובכן, קם בית הספר החקלאי מקווה ישראל והוא החזיק מעמד לאורך זמנים קשים וזכה לחגוג יובל שנים ואחר כך מאה שנים והיום כמאה וחמישים שנה. הוא פעיל, כבית ספר חקלאי, עד עצם היום הזה.

בית הספר, אשר אדמותיו משתרעות על גבי כ- 3000 דונם, נמצא סמוך לעיר חולון, לעיירה אזור ולשכונות הדרומיות של תל אביב, דהיינו, בלב אזור נדל"ני יקר ערך וצפוף. כרישי נדל"ן חזקים לטשו עיניהם לאדמות אלו וראו את אדמותיו החקלאיות של מקווה ישראל בצבעי הכסף שניתן להרוויח מהפיכת אדמות אלו  לאזורי מגורים ומסחר בלב מרכז הארץ.

גם הרשויות המקומיות של הערים הסמוכות ראו יתרון בפיתוח אדמות מקווה ישראל למגורים ולמסחר. מקווה ישראל, כבית ספר חקלאי, כאתר לאומי היסטורי וכריאה ירוקה עמד בסכנת הכחדה.

חוק מיוחד עבור מקווה ישראל

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל עמלו מוסדות ממשלתיים והתנדבותיים רבות כדי להגן על אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרב, אתרי מורשת ושמורות טבע במדינת ישראל. נחקקו חוקים שונים שמטרתם הייתה להגן על אתרים אלו. לגבי אדמות בית הספר החקלאי מקווה ישראל נחקק חוק מיוחד הנקרא "חוק בית ספר חקלאי מקווה ישראל, התשל"ז – 1976,  (להלן – "חוק מקווה ישראל") שמטרתו הייתה להגן על אדמות בית הספר מפני פיתוח עירוני למגורים ולמסחר וכדי לאפשר  לבית הספר החקלאי מקווה ישראל להמשיך ולקיים את המטרות שלשמן נוסד מלכתחילה.

מיקומו של מקווה ישראל

מקווה ישראל נמצא בסמוך לעיירה אזור והעיר חולון. בית הספר הוקם בלב האזור שבו עברה הדרך הראשית שחיברה בין יפו לירושלים.

מקווה ישראל, שימור מבנים היסטוריים, חוקי השימור, תכנון ובניה, הגנה

מפת האזור של מקווה ישראל

האדמה של מקווה ישראל מהווה חלק מאגן הניקוז המערבי של נחל איילון. נחל איילון מתחיל את זרימתו בקו פרשת המים בהרי בית אל. הנחל מוביל עמו מים רבים ואדמות סחף פוריות. בגבולותיו הדרומיים של האגן מתנשאת גבעת כורכר, עליה בנוי בית ספר.

האדמה במקום טובה שכן היא ממוקמת ליד אדמות הסחף. במקום יש מקורות מים רבים ובשטח ניתן לראות עדויות לקידוחי מים.

קיימים בארות אנטיליה ליד "שער ירושלים", במעלה שדרות הדקלים וליד מגדל המים. יש בור מים בקצה הצפוני של בית נטר, באר מים במרתף היקב ושרידי אמות מים עתיקות ברחבי בית הספר.

במהלך השנים נזרעו במקווה ישראל חיטה, שעורה, פרדסים, גפנים, עצי אבוקדו, שקד, תפוח ועוד. בנוסף לכך, הוקם במקווה ישראל משק חי שכלל אורוות, רפת, לול, דיר כבשים וכוורת.  במקווה ישראל נזרעו גידולים ניסויים לצמחים שונים כגון מנגו, אבוקדו, פיג'ויה.

הזכויות בקרקעות מקווה ישראל במאה ה-19 ועד לקום המדינה

על פי פירמאן של הסולטן ניתנו לחברת כי"ח (כיום עמותת כי"ח) זכויות חכירה של כ- 2600 דונם לצורך הקמת בית ספר חקלאי לילדי הארץ. לאחר סילוקם של התורכים מארץ ישראל בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה הבריטים כיבדו את זכויות החכירה של כי"ח בקרקע בית הספר.

עם הקמת המדינה פנה מנהל בית הספר דאז, אליהו קראוזה, לרשות הקרקע והפיתוח וביקש תוספת של שטח. בעקבות בקשה זו הוקצה  למקווה ישראל עוד 839 דונמים נוספים. שטחו של בית הספר עמד על כ- 3,500 דונם. חלק מהקרקעות האלו הופקעו לצורך סלילת נתיבי איילון ונשארו בידי מקווה ישראל כ- 3,300 דונם.

הזכויות בקרקע לאחר קום המדינה

עמותת כי"ח הינה עמותה ללא מטרות רווח, העוסקת מזה כ- 150 שנה בקידום מטרות חינוך שונות ברחבי הארץ ובעולם. בשנת 1956, נחתם הסכם בין כי"ח לבין מדינת ישראל, לצורך חיזוק מעמדו של בית הספר, וביסוס איתנותו הכלכלית.

על פי ההסכם, הוקמה בשנת 1963, חברת מקווה ישראל, המצויה בבעלות משותפת של ממשלת ישראל וכי"ח, לצורך ניהול בית הספר, החזקתו ופיתוחו. בהתאם להסכם האמור, הוחכרו אדמות בית הספר על ידי המדינה לכי"ח בחכירה ראשית לדורות, לתקופה של 99 שנים עם אופציה ל- 99 שנים נוספות.

התנאי לחכירה הוא, שכי"ח תחכיר את האדמות לחברת מקווה ישראל בחכירת משנה. החברה מחזיקה במקרקעי בית הספר בשטח של כ-3,300 דונם, חלקם מכֹוח שטר חכירת משנה משנת 1960 בינה לבין כי"ח, הנגזר מחכירה ראשית של המקרקעין שניתנה לכי"ח בידי מינהל מקרקעי ישראל (היום רמ"י), והיתרה, כ-840 דונם, מכֹוח חוזה חכירה (ראשית) לדורות שנחתם עם מינהל מקרקעי ישראל ב-1963 ל-49 שנים, עם אופציה להארכה נוספת ל-49 שנים נוספות, בהתאם לחוק מקווה ישראל.

הסכמה רחבה בכנסת אודות חוק מקווה ישראל

מקווה ישראל, כישוב חקלאי יהודי ראשון בארץ ישראל, כבית ספר חקלאי, כאתר לאומי, הינו אתר חשוב לעם היהודי השוכן בישראל. עדות לחשיבותו בעיני העם ניתנת למצוא בדברי הכנסת עת דנו בחקיקת חוק מקווה ישראל. דברי הלל למקווה ישראל חצו גבולות פוליטיות.

קשה למצוא חוק אחד במדינת ישראל שזכה לתמיכה כה נרחבת ואוהדת כמו חוק מקווה ישראל.

לאחר חגיגות מאה שנה להקמת מקווה ישראל הונחה על שולחן הכנסת, ביום 12.7.1971 , הצעת חוק מקווה ישראל . לאחר דיונים בוועדות הכנסת השונות, ובמגמה להוסיף ולא לגרוע מההגנה שהעניקה הצעת החוק למקווה ישראל, הונחה על שולחן הכנסת שוב הצעת חוק בית ספר מקווה ישראל, התשל"ה – 1975.

הצעת חוק זו היא פרי עבודתה של וועדה משותפת של וועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים של הכנסת הששית. הוועדה המשותפת הוקמה בעקבות הצעות ותוכניות שונות דאז, להעביר את בית הספר מקווה ישראל למקום אחר ולהפוך את אדמותיו לגן ציבורי.

חוקי השימור, תכנון ובניה, בית ספר חקלאי מקווה ישראל, הגנה

בניין הכנסת, בית המחוקקים הישראלי

בדברי ההסבר להצעת חוק זו הוסבר כי היא באה להחליף את הצעת החוק הקודמת משנת 1971 וכי עיקר השינויים שבו הם בסעיפים 2(2) (הבא להבטיח חינוך עברי כמקובל בשאר מוסדות החינוך בארץ, דבר שהיה חסר בנוסח הצעת החוק המקורי) וסעיף 4(א) (שבנוסח המקורי אסר על שינוי יעוד בקרקעות בית הספר. לפי התיקון ניתן לעשות שינוי יעוד אם זה ביוזמת שר ובאישור שלושה שרים נוספים, הפנים, החינוך והחקלאות).

בקריאה הראשונה של הצעת החוק שהתקיימה ביום 8.7.1975 בכנסת השמינית, הסביר שר הפנים דאז, יוסף בורג ז"ל, את חשיבותו של בית הספר בעבר ולדורות הבאים, תוך מתן סקירה קצרה של ההקשר ההיסטורי שממנו נולד בית הספר. הוא הסביר שמטרת החוק היא להגן על בית הספר, מטרותיו, ומיקומו במקום בו נבנה ונוסד מלכתחילה. הוא ציין את הצורך באישור של שלושה שרים כדי לשנות משהו מהמטרות הנ"ל ואת הוספת התוספת לחוק המפרט את אדמות בית הספר ומיקומן המדויק.

בדיון שבא בעקבות דבריו של שר הפנים, חזרו חברי כנסת מהמפלגות השונות על החשיבות של המוסד וצו השעה להגן על מקווה ישראל ואדמותיו מלחצי עיור. ח"כ אברהם כץ מהליכוד ביקש לחדד את ההליכים בהם ניתן לשנות יעוד קרקעות של המוסד, כאשר הצעתו הייתה להביא כל בקשה לשינוי להכרעת הכנסת.

ח"כ דוד קורן מהמערך, הציע להוסיף את שר החקלאות לרשימת השרים שלפי הצעת החוק יכולים לאשר שינויי יעוד (שר הפנים ושר החינוך והתרבות). ח"כ בועז מואב ממפלגת יעד הציע לא לאפשר שינויים בכלל בייעוד הקרקע.

ח"כ מאיר פעיל ממוקד דיבר על החשיבות לשמר אתרים מתקופת ההתיישבות המודרנית ולא רק אתרי עתיקות. ח"כ יהודה דרניצקי מהמערך דיבר על כך שיש לאסור על בנייה בתוך תחומו של בית הספר כגון בנייה למגורים וכן על הצורך להגן על הייחודיות של הבניינים ההיסטוריים במקום תוך כדי הטלת איסור על בניית תוספות לבניינים אלו.

הצעת החוק הועברה להמשך הטיפול של ועדה משותפת של ועדת החינוך והתרבות, ועדת איכות הסביבה וועדת הפנים של הכנסת.

ביום 21.6.1976 , לאחר סיום עבודת הועדה המשותפת הנ"ל, הובאה הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בפני הכנסת. לפי דברי ח"כ אברהם כץ, יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת דאז אודות השינויים שהוכנסו לנוסח החוק: "מטרת כל התיקונים הייתה והינה להקשות שינוי יעדו של בית הספר מקווה ישראל ולהקשות הכנסת שינויים בתזכיר ההתאגדות ובתקנות ההתאגדות של החברה מקווה ישראל – כל ישראל חברים, המנהלת את בית הספר. כל זה במגמה שמקווה ישראל תישאר פנינה ירוקה בים הבטון האופף אותה".

הוראות חוק מקווה ישראל

החוק הינו חוק קצר ביותר עם ששה סעיפים קצרים ותוספת המונה את הקרקעות הנכנסות לתחום בית הספר. החוק הוא חוק ספציפי החל רק על מקווה ישראל. בסעיפיו הראשונים החוק נותן למקווה ישראל את המקום הראוי לו כמוסד החינוכי הראשוני בישראל וחברת כי"ח מוזכרת כמייסדת בית הספר (סעיף 1 לחוק).

בסעיף 2 לחוק ניתן לראות את טביעת אצבעותיהם של המפלגות השונות של הכנסת שכן בקביעת מטרות בית הספר נמנה חינוך לחקלאות, התיישבות, השכלה כללית, תרבות יהודית, וחינוך עברי לפי מורשת ישראל.

שאר סעיפי החוק הם סעיפי "ההגנה" המוענקת למקווה ישראל. מאחר ובית הספר מנוהל על ידי חברת "מקווה ישראל – כל ישראל חברים" סעיף 3 לחוק אוסר על שינויים במסמכי האיגוד של החברה מבלי לקבל אישור הממשלה ואישור ועדה משותפת של ועדת החינוך והתרבות, ועדת הפנים וועדת איכות הסביבה של הכנסת. סעיף זה בא למנוע שינויים בתפיסה ובאמונה לגבי תכני חינוך של בית הספר, אופן ניהולו והשימוש בנכסיו, דבר שיכול להוביל לשינויים מרחיקי לכת במוסד החינוכי ובנכסיו.

סעיף 4 לחוק מבדיל בין שני סוגים של קרקעות שיכולות להיות שייכות לבית הספר. הסוג הראשון קבוע בסעיף 4(א) לחוק הוא קרקע שכבר מהווה חלק מקרקעות בית הספר והן מוגדרות באופן ספציפי בתוספת לחוק. הסוג השני הוא קרקעות שיתווספו לקרקעות המקוריות של בית הספר, כאשר ההגנות של החוק יחולו לגבי קרקעות אלו רק אם הגורמים המנויים בסעיף 4(א) יחליטו שכך יהיה.

סעיף 4(א) אוסר על שינוי ייעוד של קרקעות בית הספר מבלי שההחלטה הזו שהייתה פרי יוזמה של שר ועברה הליך מסובך ביותר וקיבלה אישור של שר החינוך והתרבות, שר החקלאות ושר הפנים ואישור של ועדה משותפת של ועדת החינוך והתרבות, ועדת הפנים וועדת איכות הסביבה של הכנסת. עולה מהאמור לעיל, שכדי לשנות את ייעוד קרקעות בית הספר יהיה צורך לשכנע אנשים רבים מהממשלה ומהכנסת כדי לעשות זאת. ההחלטה אינה נתונה בידי אדם אחד בלבד.

בנוסף לאמור לעיל, סעיף 4(ג) לחוק אוסר על ביצוע עסקאות באדמות מקווה ישראל מבלי שאותה עסקה קיבלה את אישורם של שר החינוך והתרבות ושר הפנים. למרות התנאים הנוקשים של הוראות החוק הוכנס בו גמישות בסעיף 5 לחוק על ידי כך שניתן לתת היתר בניה לגבי הקרקעות של בית הספר כל עוד זה לקידום מטרות של בית הספר וגם אם הדבר לא לשימוש חקלאי. בכך סעיף 5 לחוק עדיף על הוראות סעיף 11 לתוספת הראשונה של חוק התכנון והבניה האוסרות על הועדה לשמירה על קרקע חקלאית לאשר ניצול קרקע חקלאית שלא לשימוש חקלאי.

הגנה נוספת היא סעיף 6 לחוק הקובע כי שר החינוך ותרבות ושר הפנים אחראים על ביצוע החוק והם רשאים, לאחר קבלת אישור שר החקלאות להתקין תקנות לביצוע החוק. הוראה זו מונעת מצב שבו מבצעים שינוי בחוק בצורה עקיפה באמצעות התקנת תקנות משנה. עד עצם היום הזה לא הותקנו תקנות לביצוע חוק מקווה ישראל.

עולה מהאמור לעיל, כי קיימות בחוק מקווה ישראל הוראות המונעות באופן מפורש שינוי יעוד בקרקעות בית הספר , המונעות עשיית עסקאות בקרקעות בית הספר ושינויים במסמכי ייסוד של המוסדות המנהלים את בית הספר.

יישום החוק בפסיקה

כוחו של חוק כלשהו נמדד על ידי אופן ומידת יישומו. דרך אחת שניתן לבחון אופן ומידת יישומו של חוק  הוא עיון בפסקי דין של בתי המשפט הדנים בחוק, מפרשים אותו וקובעים איך להתנהל על פיו.

בעניין מקווה ישראל וחוק מקווה ישראל יש מעט פסקי דין, אך המעט שיש מצביע על איך חוק מקווה ישראל מצליח להגן על אדמותיו של בית הספר והמשך מימושן של מטרות בית הספר מקווה ישראל. להלן מספר פסקי דין חשובים בתחום:

פסק הדין הראשון שנבחן הוא "מדינת ישראל נגד יהודית בלייכפלד (ע"א 516/87). בעלה המנוח של המשיבה, יהודית בלייכפלד, היה בחייו עובד הוראה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. כעובד הוראה, החכירה מינהל מקרקעי ישראל למשיבה ובעלה חלקת קרקע במקווה ישראל, עליה בנו הזוג את ביתם. לאחר מות בעלה ביקשה המשיבה ממינהל מקרקעי ישראל לתת את הסכמתו לבניית תוספת לבית הקיים כדי לאפשר לבתה ומשפחתה להתגורר עמה. הסיבה שנתנה הייתה שהיא אישה מבוגרת וקשה לה להתגורר בגפה וכי היא זקוקה לסיועה של בתה. יש לציין שבתה או חתנה אינם עובדי בית הספר מקווה ישראל.

מינהל מקרקעי ישראל סירב לאשר את תוספת הבנייה בטענה שזה נוגד את מדיניותו. המשיבה הגישה תביעה לבית המשפט מחוזי אשר קיבל את תביעתה. בית המשפט המחוזי קבע כי מינהל מקרקעי ישראל נהג שלא כדין בסירובו לאשר את תוספת הבניה שכן חוזה החכירה מאפשר להתיר את הבניה. מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות היועץ המשפטי ממשלה, ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

בערעור טענה המדינה, בין היתר, שסעיף 4 לחוק מקווה ישראל קובע כי מדובר במקרקעין המיועדים לשימוש בית הספר וכי אין לשנות את ייעודם אלא ביוזמת שר ובאישור שרים אחרים וועדות מסוימות של הכנסת.

בית המשפט העליון בחן את השאלה אם מינהל מקרקעי ישראל חרג משיקולים סבירים בעת שסירב לאשר את תוספת הבניה, שהייתה בניגוד להוראות תכנית בניין העיר שקבעה שמותר בניה של קומה אחת בלבד בשטח זה. בהתייחסו לטענת המדינה לגבי סעיף 4 לחוק מקווה ישראל קבע בית המשפט כי כאשר הסתמכה המדינה על חוק, המייחד את המקרקעין לשימוש בית הספר ומגביל את שינוי היעוד היא לא שרבבה בשיקוליה שיקול זר או פסול.

עולה מהאמור לעיל, שאמנם בחוזי החכירה שהוצאו על ידי מינהל מקרקעי ישראל כנציגה של בעלת הקרקע – הממשלה, קיים ליקוי בכך שלא הוכנסה לחוזים התייחסות לחוק מקווה ישראל והחובה לפעול על פיו. לעומת זה, החלטת בית המשפט העליון, המהווה תקדים משפטי, מרפה את הפגם הזה, בכך שקבע שיש לשקול את הכפיפה לחוק מקווה ישראל בהחלטות מינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לבניה בתוך שטח מקווה ישראל.

פסק דין תקדימי בנושא פרשנותו של חוק מקווה ישראל הוא בג"ץ המהווה דיון מאוחד בשלושה בג"צים שונים שהוגשו באותו מקרה על ידי גורמים שונים שהם: חברת הזרע (1939) בע"מ (בג"ץ 3017/05), מקווה ישראל – כל ישראל חברים (החברה) (בג"ץ 4248/05) וכל ישראל חברים (העמותה) (בג"ץ 7246/05). המשיבים בבג"צים אלו היו המועצה הארצית לתכנון ובניה, ועד המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית, הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז תל אביב, שר הפנים ומדינת ישראל.

נושא הדיון בפני בית המשפט העליון היה החלטת ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (הולנת"ע) לאשר תכנית מתאר המחוזית 3/5 שהיא תכנית  פארק איילון בתל אביב. עיקרה של תכנית פארק איילון הוא בהקמת פארק מטרופוליני בשטח התחום בצידו הצפוני ליד שכונות דרום תל אביב והספארי, בצידו הדרומי על ידי מועצה מקומית אזור והעיר חולון, ובמזרח על ידי כביש מס' 4, ובמערב על ידי שכונת קריית שלום בתל אביב.

שטחה הכוללת של התוכנית הינו כ- 8,000 דונם. בתחומי שטח התוכנית נכללים, בין היתר, שטחי פארק דרום שבתל אביב, אדמות חקלאיות השייכות לבית הספר מקווה ישראל, מזבלת חירייה ושטחים חקלאיים שונים. בכל העתירות הנ"ל נטענו טענות פרוצדורליות לגבי הליכי התכנון, דרך קבלת ההחלטה וסבירותה.

בעתירת חברת הזרע נטען כי ההחלטה אינה יישומה מבחינה כלכלית. בעתירותיהן של כי"ח וחברת מקווה ישראל – כל ישראל חברים נטען שהתוכנית שאושרה והחלה על שטחי מקווה ישראל עומדת בניגוד לחוק מקווה ישראל ולכן היא פסולה.

עיקר טענתה של חברת מקווה ישראל בנושא זה הייתה כי על פי סעיף 4 לחוק מקווה ישראל כל שינוי בייעוד בשטחי מקווה ישראל יכולה להיעשות רק על פי יוזמה של שר ובאישורם של שרי החינוך והתרבות, החקלאות והפנים.

כמו כן, נטענה על ידי חברת מקווה ישראל כי על פי סעיף 5 לחוק מקווה ישראל מותר לתת היתר בניה בשטחי מקווה ישראל לכל מטרה שנועדה לקיים את מטרות בית הספר, וזאת על אף המגבלות הקיימות בתוספת הראשונה בדבר קרקע חקלאית. עד עכשיו ניתן היה להבין שעצם ההתנגדות של חברת מקווה ישראל מתייחסת בשינוי יעוד של קרקעות מסוימות של בית הספר לפארק. אך לא כך הדבר.

חברת מקווה ישראל טענה שהוראות סעיפים 4.1.3 ו- 5.1.3. לתקנון תוכנית הפארק, העוסקים בשטחי מקווה ישראל, מגבילים את הזכות שהוענקה למקווה ישראל לקבל היתרי בנייה, בקובעם כי, לבד משינויי יעוד הקשורים במישרין לפיתוח מוסדות בית הספר, ניתן יהיה לאשר בעתיד רק שינויי יעוד שהם בזיקה לפארק, והמהווים המשך רציף להשלמתו.

לטענתם, ההגבלות שבסעיפים אלו מביאות, למעשה לשינוי ייעודם של שטחי מקווה ישראל, ומספחות אותם בפועל לפארק מבלי שנתקבלו לכך אישורי כל השרים וגורמים אחרים כפי שנדרש בחוק מקווה ישראל. הגדילה חברת מקווה ישראל לעשות כאשר טענה כי הוראות התוכנית מנוגדות למטרות חוק מקווה ישראל.

בעתירתה של כי"ח היא הצטרפה לטענות של חברת מקווה ישראל והיא הוסיפה כי התוכנית מפרה את מערכת הסכמיה עם הממשלה שאומצה בסעיף 3 לחוק מקווה ישראל. עולה ממערכת ההסכמים הנ"ל כי לא ניתן לעשות שינוי במקרקעי מקווה ישראל בלי הסכמת כי"ח והממשלה, וכי לחלק מהשטחים של מקווה ישראל ניתן לשימוש כנכסים מניבים, וזאת על מנת לקדם את פעילות בית הספר וקידום מטרות חברת מקווה ישראל.

לטענת כי"ח התוכנית חותרת תחת הסכמים אלו בכך שהיא מהווה שינוי יעוד חד צדדי שאושר על ידי הממשלה ומפני שהיא מבטלת כל אפשרות לפיתוח שטחים באזור בית הספר לנכסים מניבים, וזאת משום שהתוכנית מייעדת את השטחים האלו לפארק.

תשובת המדינה לטענות אלו הייתה כי הוראות התוכנית לא מנוגדות לחוק מקווה ישראל אלא הן משלימות את הוראותיה ומחזקות אותן. לטענת המדינה התכלית העיקרית של חוק מקווה ישראל היא לשמור על מקרקעי מקווה ישראל כשטחים חקלאיים פתוחים, ולהגביל את היכולת לעשות בהם שימוש לבנייה, ולאפשר לבית הספר לקדם את מטרותיו.

לטענת המדינה התוכנית מקנה הגנה סטטוטורית נוספת למקרקעי מקווה ישראל בכך שהיא מונעת את הפיכת היעוד החקלאי של הקרקעות ומונעת פיתוח של אדמות מקווה ישראל לאזורי בינוי. דווקא יעוד הקרקע אותו מבקשות חברת מקווה ישראל וכי"ח לקדם, בניית שכונות מגורים ומתחמי מסחר שלא לצורך פיתוח בית הספר, הוא זה שמפרה את הוראות חוק מקווה ישראל.

לטענת המדינה, פרשנותה של כי"ח למערכת החוזים בינה לבין המדינה היא זו שבניגוד להוראות חוק מקווה ישראל וכי התוכנית אינה מונעת פיתוח בית הספר אלא מקשה על פיתוח נדל"ן שיוביל לפגיעה במוסד ובפארק.

בית המשפט לא קיבל את טענות חברת מקווה ישראל וכי"ח. בפסק דינו, נתן בית המשפט סקירה של החוק, מטרתו תוך ציטוט מסעיפי החוק ומדברי הכנסת. הוא חזר על מטרת החוק שהיא, לשמור על מקווה ישראל כריאה ירוקה, ולשמור על קרקעותיו מפני פלישה של הערים והעיירות הסמוכות.

בנוסף לנ"ל,  הוא הסביר את מטרת סעיף 5 לחוק מקווה ישראל המאפשר מתן היתר בנייה או שימוש במקרקעין של בית הספר לכל מטרה שנועדה לשרת את בית הספר, והוראות החוק הספציפי הזה גובר על מגבלות סעיף 11 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה שהיא חלק מחוק כללי הדן בשימור על קרקע חקלאית.

משנהג כך, המשיך בית המשפט לבחון האם התוכנית אכן פוגעת בקרקעותיו של מקווה ישראל, אם היא מונעת את קידום מטרותיו של בית הספר בניגוד להוראות ומטרות חוק מקווה ישראל. בית המשפט הגיע למסקנה שהוראות תוכנית פארק איילון לא סותרות את הוראות חוק מקווה ישראל ואפילו מקדמות אותן.

בית המשפט הוסיף וקבע שהוראות התוכנית מחזקות את הוראות חוק מקווה ישראל. בית המשפט הסביר שהוראות התוכנית בעצם עושות הבדל בין שני סוגי תוכניות בהתייחס לבית הספר.

הסוג הראשון הוא שינוי יעוד הקשור לפיתוח בית הספר, שפה אין תוכנית הפארק מטיל כל הגבלה.

הסוג השני נעוץ בהוראות סעיף 4.1.13 לתקנון התוכנית הקובע במפורש שלא יאושר שום תוכנית למקווה ישראל המשנה ייעודים מאלה הקבועים  היום בשטחים של מקווה ישראל, ואשר אינם קשורים במישרין לפיתוח מוסדות בית הספר אלא אם התוכנית אושרה בדרך הקבועה בחוק מקווה ישראל.

בנוסף לאמור לעיל, שטח מקווה ישראל תהא בזיקה לפארק שיוקם וניתן לו אישור של המועצה הארצית. בית המשפט קבע כי חוק מקווה ישראל אינו בא להוציא מגבלות המוטלות מכוח חוק התכנון והבניה. מאחר ורצונן של חברת מקווה ישראל וכי"ח היה הקמת שטחי מסחר ובנייה גדולים בשטחי מקווה ישראל, קבע בית המשפט שדווקא הן פועלות בסתירה מוחלטת להוראות ולרוח חוק מקווה ישראל.

יישום החוק בתוכניות מתאר

תוכנית מתאר העוברת את כל ההליכים הקבועים בחוק התכנון והבנייה לקבלתה ולאישורה מקבלת סטטוס של חוק סטטוטורי ותוקפה היא כתוקף חוק שנחקק על ידי הכנסת.

עיון בתוכניות מתאר החלות על אזור מקווה ישראל מעלה כי תוכניות המתאר שהוצאו לאחר חקיקת חוק מקווה ישראל בשנת 1976 מתייחסות לחובה להתאים את הוראות התוכנית להוראותיו של חוק מקווה ישראל. לעומת זאת תוכנית מתאר שמלפני חקיקת החוק  משאירה את ההגנה של התוספת הראשונה של חוק התכנון והבנייה בלבד ומאפשרת שינויי ייעוד ובנייה למגורים ומסחר בתוך שטחה של מקווה ישראל.

תוכנית מספר תגפ/520 א'

תוכנית מתאר זו אושרה באופן סופי בשנת 1973, לפני חקיקת חוק מקווה ישראל. תוכנית זו מאפשרת בנייה למגורים ולמסחר בתוך שטח מקווה ישראל. התוכנית קובעת רשימה של ששה מבנים שיש לשמרם והם: בניין הכניסה ושער ירושלים, בניין סולד, בית נטר, בית הכנסת, מערת נטר וקבר נטר. בשלב זה, לפני חקיקת חוק מקווה ישראל, ולפני תמ"א 31 ותמ"א 35, הדבר היחיד המגן על אדמות מקווה ישראל מפיתוח אורבני היא התוספת הראשונה של חוק התכנון והבנייה.

תוכנית מספר תגפ/520 א1

מדובר בתוכנית מפורטת שאושרה בשנת 1999 שהיא פרי יוזמתה של חברת מקווה ישראל – כל ישראל חברים. מטרת התוכנית היא שינוי ייעוד של מבני מגורים למבני ציבור.  אין הערה בתקנון הקובעת כי התוכנית כפופה להוראות חוק מקווה ישראל.

תוכנית מספר תגפ/520/א/3

מדובר בתוכנית מפורטת שאושרה בשנת 2010 שמטרתה הקמת הפסל המראה את המפגש בין הרצל לקייזר הגרמני בשער ירושלים של מקווה ישראל.  תקנון התוכנית קובע שהתוכנית כפופה לחוק מקווה ישראל.

תוכנית מספר 599-0299479

מדובר בתוכנית מפורטת משנת 2016 שמטרתה היא הרחבת בית הספר הצרפתי במקווה ישראל. יוזמת התוכנית היא חברת כפר הנוער החקלאי מקווה ישראל. בתקנון התוכנית יש הערה שהתוכנית כפופה להוראות חוק מקווה ישראל.

תוכנית מספר 599-0170134

מדובר בתוכנית מפורטת שאושרה בשנת 2016 לצורך תכנון פארק אריאל שרון. בתקנון התוכנית יש הערה הקובעת כי התוכנית כפופה לחוק מקווה ישראל.

סיכום ומסקנות

מקווה ישראל הינו הישוב היהודי החקלאי הראשון בארץ ישראל בעת המודרני. הוא הוקם בזמן שיהודי אירופה, לאחר דורות של עלילות דם, פוגרומים, ומעשים אנטי שמיים נוספים, החלו לחשוב על חזרה לארץ ישראל.

רעיונות ציוניים רבים הוצעו ונדונו. ניסיונות התיישבות יהודית עלו, הצליחו או כשלו. זה היה לפני ארגוני הציונות הפוליטיים והמעשיים. זה היה לפני ה"עליות" הרשמיות.

ארגון "כל ישראל חברים" הצרפתי שמע את הקריאה. הוא שיגר לארץ את איש הארגון, איש העסקים קרל נטר, אשר בכוח רצון ובכישורים רבים הצליח להשיג פירמאן מהסולטן לקבלת הקרקעות והקמת המוסד.

הקמת בית הספר הייתה מעשה מסובך ומלא אתגרים. התפתחות בית הספר הייתה איטית בשנים הראשונות לאחר הקמתו. לבסוף הוקם בית הספר החקלאי מקווה ישראל אשר לא רק חינך דורות של נוער יהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל לחקלאות, להתיישבות ולערכי מורשת יהודית, הוא גם לקח חלק גדול בפיתוח החקלאות בארץ ישראל מבחינה מדעית. בבית הספר אירעו אירועים היסטוריים

השנה, בית הספר חוגג 150 שנה להיווסדו. קיימת הסכמה רחבה מאוד שמקווה ישראל נמנה בין נכסי מורשת התרבות החשובים של מדינת ישראל. מאחר ובית הספר נמצא במרכז הארץ בין תל אביב, לחולון ואזור, קרקעותיו יקרות. כדי למנוע פירוקו של בית הספר והשתלטות אורבנית על אדמותיו נחקק חוק מקווה ישראל בשנת 1976.

גם תוכניות מתאר החלות על מקווה ישראל כפופות להוראות חוק מקווה ישראל. עולה מהאמור לעיל, שנכון לעכשיו חוק מקווה ישראל השיג את המטרה שלשמה הוא נחקק והיא להגן על מקווה ישראל מפני השתלטות אורבנית.

יחד עם זאת, מאחר ואנו כולנו בני אדם, אין הגנה אבסולוטית. חוקים ניתנים לביטול על ידי הכנסת ובפרשנותו של חוק יכולים להיות דעות שנות לגבי מהי בנייה המקדמת את מטרות בית הספר או משרתת את המטרה החקלאית שלו.

האם בניית נכסים מניבים בתחומי בית הספר שיכולים להכניס הכנסה לקופת בית הספר, מהווה הפרה של חוק מקווה ישראל כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בעבר? אולי יקום שופט שישנה את הפסיקה ויקבע שכן.

בית ספר החקלאי מקווה ישראל, הגנה, תכנון ובניה, חוקי השימור, שימור מבנים היסטוריים

פסל המתאר את פגישת הרצל והקייזר הגרמני ב-1898

 

 

 

 

 

Comments are closed.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.