המרכז המסחרי החדש של תל אביב

בשנת 1921 הוקם ביפו מרכז המסחרי החדש של תל אביב. עד לאותו זמן רוב המסחר היהודי התקיים ביפו. המסחר היהודי התנהל ברחוב בוסטרוס (היום רחוב רזיאל), שד' קינג ג'ורג' (היום שד' ירושלים), השווקים של יפו ובתוך שכונת מנשיה שהיתה מערבה משכונת נווה שלום (השכונה נהרסה בינתיים). מייסדי העיר תל אביב ראו בעיר שכונת גנים, פרוור של העיר יפו. גרו בתל אביב אך הלכו לעבוד ולקנות ביפו.

היו כמה בעלי עסקים שלא הסכימו למצב הזה. אחד מהם היה מנחם גילוץ, ממקימי אחוזת בית שהפכה לתל אביב. עוד בינואר 1921 הוא כינס בביתו מספר סוחרים והוחלט לפנות לועד תל אביב עם רעיון להקים מרכז מסחרי סמוך לתל אביב ולהעביר לשם את עסקי היהודים. מנחם גילוץ ותומכיו סברו שעדיף להכניס את המסחר היהודי לתוך תל אביב מכמה סיבות. ראשית, כל הבניינים ברחוב בוסטרוס היו בבעלות משפחת סורסוק שהעלתה את דמי השכירות כל שנה. שנית, בניית שכונת מרכז המסחרי תאפשר הרחבת גבולותיה של תל אביב דרומה (שכן הם התעניינו ברכישת קרקעות מדרומה לפסי הרכבת דאז), ושלישית, הקרקעות שחשבו לרכוש היו מחוץ לגבולות תל אביב ולכן תקנות תל אביב האוסרות על מסחר בעיר לא חלות עליהן. בכל זאת, הם רצו את שיתוף הפעולה של ועד תל אביב, כדי שזה יספק מים לשכונה החדשה והם אכן פנו לועד תל אביב בנדון. בקשתם זו נתקלה בסירוב מטעם ועד תל אביב. היו שסברו (כגון מאיר דיזנגוף ויוסף אליהו שלוש) שיש להשאיר את המחסר היהודי ביפו ובכך לצבור כוח כלכלי ופוליטי בעיר. אחרים סברו שיש להשאיר את תל אביב כמקום שקט ומרגיע. כמו כן, רבים סברו שאין בתל אביב מספיק "כוח קניה" כדי לקיים שכונת מרכז מסחרי כפי שהוצע.

ביום 1 במאי 1921 פרעו ערבים ביהודים ביפו. במסגרת מאורעות אילו (שכונו מאורעות תרפ"א) תקפו ערבים את יהודי ביפו, פצעו והרגו רבים מהם, בזזו רכוש, והרסו בתים ועסקים של יהודים. מאורעות תרפ"א תפסו את היהודים במצב של חוסר מוכנות. הדבר הביא להלם בקרב היהודים שהפך להבנה שעליהם להתנתק מיפו. לאור זאת, ניתן אור ירוק על ידי ועד תל אביב לקבוצת בעלי העסקים בראשות מנחם גילוץ, לרכוש קרקע מתאימה ולהתחיל בבניית שכונה חדשה שכונתה "המרכז המסחרי החדש".

לצורך הקמת השכונה נרכשו קרקעות פרדס עלי שנמצאו דרומה מפסי הרכבת. היום גבולות השכונה הם רחוב יפו תל אביב מצפון, רחוב העליה ממזרח, רחוב מרכולת ממערב ורחוב וולפסון מדרום. הוקמה אגודת מרכז המסחרי שהיו בה 154 חברים. קודם נרכשו 150 דונם של אדמות השיח עלי. הרכישה הושלמה עד לאוגוסט 1921 ומיד החלו בבנייה. במרץ 1922 התארגנה עוד קבוצה (אגודת מרכולת) שהחליטה לרכש אדמות מלק, מויאל ואחר כך, אדמות יוסף אליהו שלוש. השכונה תוכננה על ידי המהנדס טישלר. הרחובות תוכננו בגריד אוטונוגלי (שתי וערב). אושר שימוש משולב של מגורים, מסחר ומשרדים. כל בניין צמוד לשכנו ובנוי עד לקו האפס. בקומות הקרקע יש חנויות ובקומות שמעל משרדים ומגורים.

האגודות שבנו את השכונות התאחדו וניהלו את האזור עד לשנת 1957 כאשר פירקו את האגודה. בנייני השכונה עומדים עד עצם היום הזה והאזור ידוע בשם "שוק לוינסקי". סיפור השכונה מהווה פרק חשוב בהיסטוריית העיר תל אביב. רבים מבנייני השכונה הוכנסו לרשימת המבנים לשימור של תל אביב אך לא כולם. עקב ההיסטוריה המיוחדת של השכונה, מן הראוי שהאזור הזה יוכרז "אזור היסטורי" (historical district), שכל בנייניו יוכנסו לרשימת המבנים לשימור, וזאת כדי למנוע הריסת בניינים ושינוי פני השכונה.