פסאג' ומעליה בעיר החדשה

ברחוב הרצל 16 , תל אביב נמצא בניין שמבחינה היסטורית ואדריכלית הינה בין המעניינים בעיר. הבנין נבנה בשנת 1924. יזם הבניין היה יהודי אמריקאי עשיר, איש העליה השניה, צבי אריה פנסק. מתכנן הבניין היה איש העליה השלישית ומי שהיה מהנדס העיר הראשון של תל אביב, האדריכל יהודה מגידוביץ. יהודה מגידוביץ הינו אדריכל חשוב בתולדות העיר תל אביב. (עובדה זו לא מנעה את הריסת ביתו ברחוב מוהליבר 23 תל אביב לפני כמה שנים). הקבלן שבנה את פסאג' פנסק היה שמואל וילסון שהיה אף הוא עולה מארה"ב. וילסון בנה בניינים רבים בתל אביב. (ביתו הפרטי עוד עומד ברחוב קלישר 9 תל אביב).

הבניין נמצא בלב השכונה הראשונה של תל אביב, אחוזת בית. שכונה זו (ששמה שונתה לאחר מכן ל"תל אביב"), תוכננה כעיר או כשכונת גנים והיה אסור לבנות בו בתי מסחר או לקיים בו מסחר כלשהו מבלי לקבל את האישור של ועד השכונה ואישור כזה ניתן לעתים רחוקות. מה שמיוחד בפסאג' פנסק הוא שזה היה אחד הבניינים הראשונים שנבנה בתל אביב למטרת מסחר, ועוד בשכונת אחוזת בית שתקנותיה אסרה על ניהול מסחר בתוך השכונה. בהתחלה נבנו שלוש קומות ולאחר שנה קיבל פנסק היתר לבנות קומה רביעית.

הבניין תוכנן בסגנון אדירכלי ניאו קלאסי. הבניין אומנם כונה "פסאג' " אך הוא איננו פסאג'. טיפולוגיית הבניה של הבניין דומה יותר לזו של בניין כלבו גדול כפי שהיה נהוג אז באירופה וארה"ב עם חזית לרחוב של חלונות ראווה, בניה עד לקו אפס (בלי עצים בחזית רחוב הרצל), והבנוי בצורה מרובעת או מלבנית, כאשרבאמצע יש חצר פנימית. סביב חצר הפנימית, בכל הקומות של הבניין, יש מרפסת שהדלתות של החנויות והמשרדים נפתחות אליה.

דבר נוסף מיוחד בבניין הוא שיש בו את המעלית הראשונה בתל אביב שהיתה מכונה אז "המעליה". עד עצם היום הזה נמצאים בבניין השלטים הפנימיים המקוריים המכוונים את המבקר ל"מעליה". בקומת הגג היתה מסעדה שניגנה מוזיקה חיה עד שעות הלילה המאוחרות. בשאר הקומות היו משרדים, חנויות ובתי מלאכה. צבי אריה פנסק התגורר בדירה בקומה הרביעית. תקנות שכונת אחוזת בית מהוות את תחילת חוקי התכנון של תל אביב. בשנת 1921 תל אביב הוכרזה כמועצה מקומית, מה שהפכה אותה לאישיות משטפית עם גבולות מגובשות ועם אפשרות לחוקק חוקי עזר. ממשלת המנדט שהודרכה על ידי תפישת עולם אירופאית – בריטית, פרסמה בפברואר 1921 פקודה שקבעה את היסוד לחוקי הבניין בארץ ולתכנון עירוני. בעקבות זאת, הוקמה ביפו ועדת בניין ערים שעסקה באישור תכניות בניין, מיקום הדרכים ועד חלוקת הקרקע. הוקמה בתל אביב ועדת בניין ערים נפרדת.

ובכך, לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר החיים בעיר חזרו למסלולם ושערי הארץ נפתחו לעולי העליה השלישית והרביעית נבנה בניין, שלמרות הוראות תקנותיה הראשונות של השכונה, המגבילות באופן מלא פתיחת מסחרי בשכונה, אסרה על בניית בניינים מעבר לשתי קומות, חייבה שתילת עצים בגינה הקדמית, אסרה בנייה עד לקו האפס ואסרה על עשיית רעש בשעות מסויימות של היום והלילה - נבנה בניין שחרג מכל האיסורים הנ"ל – פסאג' פנסק.