חשיבות רכבת העמק לפיתוח הישובים היהודיים לאורך המסילה

עד 1908, לפני למעלה מ- 110 שנים, התנהלה התחבורה בארץ באמצעות סוסים, גמלים וחמורים. באותה שנה הגיע הרכב הראשון לארץ והיווה את הפתיח לשינוי אופי התחבורה וכמובן מהירותה.

מחמורים וסוסים לרכבת נוסעים

הרכבת בצפון הארץ הביאה למהפך ובזכותה הנסיעה מחיפה לדרעא נמשכה שעתיים וארבעים דקות, לעומת יום וחצי רכיבה בקיץ. ובכלל, ניתן היה להגיע ממקום למקום – כמובן לא מכל מקום למקום – לא רק כשמזג האוויר אפשר זאת, והכבישים הלא סלולים אפשרו זאת, אלא גם בחודשים גשומים וסוערים.

חיפה תחילה

בתחילת דרכה שמשה הרכבת להסעתם של עולי רגל מוסלמים למכה בעונות מסוימות, ונוסעים אלו לא שלמו דמי נסיעה. בכיוון ההפוך החלה הרכבת ליטול את יבול הדגנים מהחורן לחיפה. בחירת חיפה כתחנת המוצא הביא להתפתחותה כמרכז תעשייתי ומסחרי ובמקביל, לדעיכת העיר עכו.

אנדרטת הרכבת משנת 1904.

בוסטר לעכו, חיזוק למפרץ חיפה

עד למלחמת העולם הראשונה לא היו ישובים יהודיים לאורך הקו, למעט קיבוץ מרחביה. שתי התפתחויות חשובות חלו כשהונחו פסי שלוחות הרכבת. בשנת 1912-1913 הונח קו מחיפה לעכו ובשנת 1913 הונח הקו לג'נין (באמצעותו ביקש הסולטן להגיע לירושלים). הקטע לעכו הוביל לשתי תוצאות: מניעת התדרדרות העיר בעקבות פתיחת המסילה (והדילוג על עכו בעבר) וסיוע משמעותי בהתפתחות היישוב היהודי והתעשייה במפרץ חיפה.

מלחמת העולם הראשונה -מהפיכה תחבורתית

עדנה תחבורתית אפיינה את תקופת מלחמת העולם הראשונה. מכוניות הגיעו לארץ והרכבת שיחקה תפקיד חשוב בהובלת חיילים וציוד. בתקופה זו הונחו מסילות נוספות (על פי תכנונו של המהנדס הגרמני, מייסנר). למעשה, רכבת העמק היוותה חלק מרשת רכבות שהגיעה עד ללונדון דרך תורכיה ואירופה. אך בסיום המלחמה מצבה של מערכת הרכבות של המהנדס הגרמני התדרדר והיא הייתה רחוקה ממצבה כאשר הונחו לראשונה הפסים.

"Palestine Railways"

פיצוץ הגשרים על הירמוך באביב 1918 על ידי הבריטים ניתק את רכבת העמק מהמסילה החיג'אזית ובמשך שנתיים היא פעלה רק עד לצמח. בשנים שלאחר מכן נתנו הבריטים דחיפה מחודשת לפיתוח מערך רכבות בארץ ישראל, לרבות רכבת העמק, וב- 1920 הקימה ממשלת המנדט את חברת הרכבות "Palestine Railways ". החברה קיבלה על עצמה לעשות סדר במערך הרכבות ההרוס ולהתאים את המסילות והקרונות למה שהיה מקובל בעולם. רכבת העמק הייתה בבעלות הווקף המוסלמי, כיורש הסולטן וממשלת המנדט הייתה נאמנה של הבעלים. חברת הרכבות הפעילה את הרכבת עבור הממשלה ולכן קרונות רכבת העמק עדיין נשאו את האותיות H.R  (Hijaz Railways).

הקשר עם דמשק, ודרכה אף לאירופה (החל מ- 1928), חודש. סוריה וארץ ישראל היו תחת שני שלטונות שונים ולכן כנקודת מכס נבחרה התחנה בצמח. הקטע שבין צמח וחמת גדר הופעל באחריות סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי באותה עת. דרכה הועברו סחורות מארץ ישראל למצרים ולאירופה.

תחנת צמח

תחנת צמח, מיקומה, והעובדה שהפכה לנקודת מכס, הפכו אותה לתחנה חשובה. הדבר הוביל להתפתחות העיירה צמח והישובים היהודיים שסביבה השתלבו בהובלת סחורות מהתחנה ואליה. סוריה עמדה בראש המדינות הסוחרות עם ארץ ישראל ורכבת העמק נשאה על גבה את החלק הארי מהסחר. רק בסוף שנות ה-20 נסללו באזור כבישים, אך הם לא החליפו את הרכבת וזו עדיין תפקדה כמובילת סחורה ותדירות הרכבות גדלה כדי לעמוד במשימותיה.

רכבת העמק, תועלות ותוצאות

• התפתחות חיפה: רכבת העמק הביאה להתפתחותה של חיפה. כבר בשנות ה- 20 עגנו בנמל חיפה אוניות, ומפעלים רבים נפתחו. הדבר הוביל לכך שממשלת המנדט פיתחה ופתחה את נמל המים העמוקים מאוחר יותר בשנות ה-30. המפעלים לצד הנמל, שכללו גם טחנות גדולות, העסיקו פועלים רבים (החיטה הגיעה מהחורן דרך רכבת העמק).
• התפתחות הישוב בעמקים: תרומה גדולה של המסילה הייתה לפיתוחו של הישוב היהודי בעמקים. הכביש מעפולה לבית שאן נסלל רק בשנת 1936. לכן שימשה הרכבת במשך שנים רבות אמצעי קשר יחיד לישובים יהודיים באזור.
• הקמת ישובים חדשים: בהיעדר מערכת כבישים, קמו ישובים יהודיים חדשים בשנות ה-20 וה-30 בנקודות שונות לאורך הקו. דוגמאות לכך הם הישובים  כפר יחזקאל, עין חרוד, כפר ברוך, כפר יהושע ועפולה (שהפכה מכפר ערבי מנומנם לעיירה יהודית).
• תחושת ביטחון וחיזוק מערך המסחר:
  • כאמצעי תקשורת תחבורתי וחברתי ולעיתים גם בריאותי סיפקה הרכבת למתיישבים היהודיים תחושה של בטחון רב.
  • בהיבט המסחרי פעלה רכבת העמק כרכבת להובלת חלב במסלול צמח – חיפה וזאת לאחר שחברי דגניה בקשו מהנהלת הרכבת הקצאה לכמה קרונות ברכבת הבוקר להובלת החלב מיישובי העמק. ההנהלה אף שינתה את לוח הנסיעות כדי לאפשר את הובלת החלב בערב מיד לאחר החליבה.
  • הרכבת הובילה תוצרת חקלאית מכל יישובי הצפון לחיפה. מחיפה יצאה הסחורה דרומה ללוד ומשם לירושלים.
• פתיחת הישובים לשווקי המזרח: בזכות הרכבת יכלו יישובי עמק הירדן להוביל תוצרת חקלאית לדמשק.
• הובלת ציוד להקמת ישובים: יישובי חומה ומגדל הובילו את הציוד להקמת הישובים שלהם דרך הרכבת. עם הזמן הסכימה הנהלת חברת הרכבת להוסיף תחנות או חניות בסמוך ליישובים החדשים.

לסיכום,

רכבת העמק, כמו רכבות רבות במקומות אחרים בעולם, השפיעה רבות על החיים של התושבים בעמקי הצפון. סביב רכבת העמק הוקמו ישובים יהודיים, התפתח מסחר ונוצרה גם נוסטלגיה, חלוציות, ותחושת הקרבה ומאמץ משותף הכרוך ביישוב בארץ ישראל.

הגשר ליד נהריים