הגנה, מקווה ישראל, שימור מבנים היסטוריים, תכנון ובניה, חוקי השימור
בית ספר החקלאי מקווה ישראל: האם הוא מוגן?
30 במרץ 2020
אדריכלות ורנקולרית, תחנות היסטוריות, רכבת העמק, תחנת כפר יהושע
רכבת העמק כנוף תרבות ודרך היסטורית – תחנת הרכבת ההיסטורית כפר יהושע
28 באפריל 2020
שימור, מבנים היסטוריים, רכבת העמק העמק

בנופם של העמקים זבולון, יזרעאל, הירדן ובית שאן, אין גורם אחד ששיחק תפקיד כלכלי ותרבותי יותר חשוב מרכבת העמק. הרכבת, הפסים, התחנות על מבנים ההיסטוריים בהן הראוים לשימור, הגשרים ואפילו הקרונות, הותירו את עקבותיהם בנוף העמקים בין השנים 1905 ועד 1948. רכבת העמק האיצה את התפתחותם של ישובים יהודיים בעמקים אלו ומהווה חלק אינטגרלי ממורשת הארץ.

רכבת העמק – המורשת ואגדות סביב לה

סביב רכבת העמק נרקמו סיפורים, אגדות, בדיחות, שירים והוואי מקומי עבור האוכלוסיות היהודיות והערביות כאחד, שהתגוררו לאורכה ואשר השתמשו בה. היא נסעה לאט ולכן ניתן היה ללכת (או לרכב על חמור) לידה תוך כדי נסיעת הרכבת. היא הובילה סחורות חקלאיות מהישובים לחיפה ולמקומות אחרים. נציגי הקיבוצים וארגוניהם ניהלו פגישות עבודה בקרונותיה תוך כדי נסיעה. נוסעיה הובלו ברכבת לטיפול רפואי בבתי החולים האזוריים.

מהי רכבת העמק

רכבת העמק היא חלקו הראשון של קו הרכבת החיג'אזית, שמטרת בנייתו היתה הובלת עולי רגל מוסלמים למכה, דרך חיפה, העמקים, דמשק, מדינה ולבסוף מכה. הנחת קו הרכבת הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים ולוגיסטיים רבים, וזאת בשל שינויי גובה טופוגרפיים קיצוניים, הצורך לחצות את נחלי הירמוך והירדן כמה פעמים ובכמה כיוונים, תנאי אקלים קשים, והקושי למצוא כוח אדם מיומן לבניית הקו. הרכבת החיג'אזית לא השיגה את מטרתה, שכן הקו נמתח עד למדינה בלבד.

לחלקו של הקו שעבר בארץ ישראל, מחיפה ועד צמח הייתה השפעה מכרעת על התפתחותה של חיפה, וההתיישבות היהודית בעמקים. הנחת הקו לא כללה רק הנחת פסי רכבת. נבנו תחנות רכבת במקומות שונים לאורך הקו. חלק מהתחנות הנ"ל היו גדולות וכללו מבנים שונים וחלק היו קטנות מאוד וכללו מבנה קטן פשוט או אפילו רק שלט. כאמור, נבנו גשרים רבים שחצו את הנחלים הלוך ושוב כמה פעמים. המבנים, הגשרים ופסי הרכבת, יחד עם הסיפורים והאגדות שנרקמו סביב הרכבת תרמו להיות רכבת העמק חלק מנוף פיסי ותרבותי של צפון הארץ.

תחנות, רכבת העמק, מורשת, שימור, מבנים היסטוריים

מפת תחנות רכבת העמק. צלום יהודית גרעין כל, 2015 מתוך אתר פיקיויק

רכבת העמק – נוף מורשת

בשנים האחרונות התפתח סיווג חדש של נוף מורשת.  מדובר במונח "נוף תרבות".  הכוונה היא לנוף הפתוח, ההשפעה של האדם על נוף זה והאיזון בן השניים . קו רכבת העמק עובר בנוף הפתוח של עמקי הצפון. מבני הקו, הפסים, הקרונות, הגשרים והתעלות הינם מעשי אדם שהשפיעו על הנוף הפתוח. היום חלק מהפסים הישנים אינם בשטח או שהם קבורים מתחת לגידולי פרא. חלק מהמבנים הישנים נטושים והרוסים, חלק מהגשרים נהרסו  והקרונות הישנים עומדים דום.

למרות זאת, ההוואי והסיפורים שהפכו להיות חלק מהתרבות החלוצית של בניית הארץ עדיין קיימים. רכבת העמק מהווה ”דרך תרבות" כהגדרת מושג זה באמנה לדרכי תרבות, 2008. דרכה הובלו נוסעים וסחורה עבור הישובים של האזור והביאה להתפתחות ההתיישבות היהודית באזור ולהתפתחות העיר חיפה. בשל כך, לרכבת העמק יש משמעות תרבותית ומשמעות בין – תרבותית.

רכבת העמק יצרה וחיזקה תקשורת בין מקומות, ניתן לזהות את פריטיה במופרד מהנוף, פריטים התורמים גם ללימוד הדרך.  שימור פריטי רכבת העמק חשוב לשימור התודעה ההיסטורית של המדינה.

שימור,מבנים היסטוריים, תחנות, רכבת העמק, מורשת

גשר מעל לנחל יששכר. צלום מירל לוטן מתוך אתר פיקיויקי

שימור, מבנים הסיטוריים, רכתבת העמק, תחנות, מורשת

גשר ג'לימה. צלום יהודית גרעין כל, 2015 מאתר פיקיויקי

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, רכבת העמק

הגשר מעל לנחל תבור. צלום מירל לוטן.

ניסיונות הקמת רכבת העמק

רעיון הנחת קו רכבת בין עכו או חיפה לבין דמשק הועלה על ידי גורמים שונים עוד בשנות השמונים של המאה ה-19. משפחת סורסוק היוונית אשר ישבה בביירות היתה בעלת קרקעות בגליל ובעמקי הצפון. היא חפצה להקטין את עלות הובלת יבוליה מהחורן ומהעמק. בשנת 1882 קיבלה קבוצת נכבדים ערביים, ובראשם משפחת סורסוק, זיכיון (פירמאן) מהשלטון העות'מאני להנחת מסילת ברזל מעכו או מחיפה לג'סר אל מג'מע (גשר נחלים) במגמה להמשיך משם לדמשק.

תוכניות אלו נחלו כישלון עקב חוסר מימון. קבוצה נוספת שניסתה את מזלה הייתה זו של סר לורנס אוליפנט. הוא הקים חברת יזמים להנחת קו הרכבת שעם מייסדיה נמנו הגרמנים ג'אורג' אגר, תושב המושבה הגרמנית ביפו, והמהנדס הטמפלרי מחיפה, גוטליב שומאכר. גם קבוצה זו לא הצליחה להשיג מימון להנחת קו הרכבת.

ניסיון נוסף  להקמת קו הרכבת היה של חברה אנגלית בשם "פילינג". בשנת 1890, ניתן זיכיון לנוצרי מביירות בשם יוסף אליאס, שהיה מהנדס בשרות הממשלה העות'מאנית. הוא מכר את הזיכיון ליזם אנגלי בשם פילינג, שייסד חברה חדשה בשם Syrian Ottoman Railway  ורשם אותה בבורסה הלונדונית. בהתחלה הוא תכנן את תחילת הקו מעכו אך לאחר מכן העביר את התחנה הראשונה לחיפה שלדעתו יכלה לקבל את אוניות הקיטור הגדולות בנמלה.

ביום 13.12.1892 התקיים טקס לציון התחלת העבודות. די מהר החברה נתקלה בבעיות עקב תחרות עם חברה צרפתית בשם D.H.P שהניחה קו מביירות לדמשק. למרות שהחברה האנגלית התקדמה עם הנחת הקו , קשיי מימון והתחרות מול החברה הצרפתית הביאה את חברת פילינג לסף פשיטת רגל. למרות זאת, החברה אורגנה מחדש בשנת 1898 עם שותפים חדשים והמשיכה את העבודה  ותוקף הזיכיון הוארך, אך כל המאמצים היו לשווא. בשנת 1902 החליטה הממשלה העות'מאנית להניח את הקו בעצמה ולכן היא ביטלה את הזיכיון ושלמה פיצויים לחברה האנגלית.

הסולטן מחליט לעשות מעשה

ביום 1.5.1900, ביובל ה- 25 לשלטונו, הכריז הסולטן עבד אל-חמיד השני על הנחת מסילת עולי הרגל מדמשק למדינה ומכה שבחצי האי ערב. מסילה זו, שנודעה בשם "המסילה החיג'אזית", עתידה היתה להיות המבצע החשוב ביותר של הסולטנות. היו כמה סיבות להנחת קו הרכבת.

ראשית, הסעת עולי רגל מוסלמים לערים הקדושות.

שנית, תיקון תדמיתם של התורכים שהיתה בשפל המדרגה בראשית המאה (עד כדי כך שהוא כונה על ידי האירופאים "האיש החולה של הבוספורוס").

שלישית, פיתוח יצוא יבולי החיטה מהחורן ופיתוח כלכלי של עבר הירדן.

רביעית, פיתוח קו תחבורה שישחרר את התלות בתעלת סואז.

חמישית, השתלטות על שבטים בדואים המורדים בחורן, בצפון האי ערב ובתימן.

לבסוף כחלק ממדיניות הפאן איסלאמית של עבד אל-חמיד שדגלה בתמיכה חומרית במוסדות דת מוסלמים, וביצירת קשר בין שתי הערים הקדושות לבין מרכז השלטון העות'מאני בקושטא.

בניית רכבת העמק

הנחת המסילה החיג'אזית הייתה משימה עות'מאנית טהורה. היא בולטת על רקע חדירת מעצמות אירופה ללבנט בסוף המאה ה-19. באותה תקופה היתה חדירה כלכלית של מעצמות העולם שהתחרו ביניהן להשיג רישיונות להנחת מסילות ברזל, להפקת אוצרות טבע ולהקמת שירותים ציבוריים.

הסולטן ביקש את תמיכתה של ממשלת גרמניה, שגם הייתה מעוניינת להשיג נכסים כלכליים והשפעה מדינית באימפריה. מדריכים גרמניים הוזמנו לאמן את הצבא העות'מאני בהנחת המסילה. הגרמנים קיבלו זיכיון להנחת מסילת הברזל מאנטוליה לעבר בגדד וחוף מפרץ הפרסי בשנת 1903.

המסילה החיג'אזית נבנתה במימון תורכי בעזרת תרומות מוסלמיות שנאספו ברחבי העולם. גם הסולטן עצמו העלה תרומה אישית. זו היתה מסילת הברזל היחידה בתחום הקיסרות העות'מאנית שבנייתה הושלמה ללא חובות.

מהנדס הרכבות הגרמני, היינריך מייסנר, מומחה לבניית מסילות ברזל, היה המהנדס האחראי על עבודות הנחת קו הרכבת. הנחת קו הרכבת החיג'אזית החלה ביום 1.9.1900. מייסנר, שעמד, כאמור, בראש המבצע, העסיק 9500 חיילים בעבודות הנחת הקו. במשך שמונה שנים, במבצע טכני ואירגוני אדיר, שבלט על רקע חוסר המעש התורכי, הצליח מייסנר להשלים את הנחת המסילה הראשית דמשק – מדינה (1302 ק"מ) ואת שלוחת רכבת העמק מחיפה לדרעא (161 ק"מ).

הוחלט על הנחת קו חיפה – דרעא בשנת 1902 כדי שיהיה מוצא דרך הים ודרך ארץ ישראל, ובכך לבטל את התלות  בחברה הצרפתית שהניחה את קו ביירות – דמשק. הנחת קטע מהקו הזה החלה בשנת 1903.  בינואר 1904 נחנך הקו מחיפה עד לבית שאן ושנה לאחר מכן הוא הושלם עד לדרעא.

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תחנות, רכבת העמק

תחנת רכבת מזרח חיפה

שימור, מבנים היסטוריים, רכבת העמק, תחנותמורשת

אנדרטת הרכבת משנת 1904.

טקס יציאת רכבת העמק

ביום 15.10.1905 נערך טקס יציאת הרכבת הראשונה בדרכה מחיפה לדמשק. המאורע הונצח בהקמת אנדרטה משיש שעליה חקוקה כתובת הלל בתורכיה ולסולטן עבד אל-חמיד השני. אנדרתה זו נמצאת היום בכניסה לתחנת רכבת חיפה מזרח.

על מנת לחסוך בהוצאות, החליט מייסנר להשתמש במסילה צרה ברוחב של 105 ס"מ, בעוד הרוחב המקובל היה 106.7 ס"מ. מסילה רחבה יכלה לשאת רכבת ארוכה יותר. מייסנר הבין שחשיבות הרכבת היא מדינית, צבאית ודתית ופחות כלכלית. הוא גם ניצל את מה שכבר הונח על ידי החברה הבריטית.

ב-1.9.1904 היה טקס חגיגי לפתיחת הקו מדמשק למען וביום 1.9.1908 נפתח הקו עד מדינה. אלפי עולי רגל הוסעו חינם במה שהבדואים כינו "אתונו של הסולטן". המשך המסילה ממדינה למכה מעולם לא הונח. בשנת 1908 תפסו התורכים הצעירים את השלטון והסולטן הודח. יחד עם הדחת הסולטן דעך העניין ברכבת והמשך פיתוחה.

שלוחות נוספות לרכבת העמק

למרות זאת, לפני מלחמת העולם הראשונה הונחו שלוחות נוספות לקו רכבת העמק בהיקף של 17.8 ק"מ. בראשית 1913 נפתח קטע בין עפולה לג'נין באורך של 17 ק"מ. לאחר כניסת תורכיה למלחמת עולם הראשונה הונח קטע מסילת-אדהר דרומה.

בתחילת הדרך היתה רכבת אחת ליום לכל כיוון מחיפה לדמשק. בתקופת העליה לרגל תוגברה הקו ומחיפה יצאו 4-5 רכבות ביום. במשך הזמן גדלה תדירות השרות והקטע מדרעא מערבה היה לרווחי ביותר במערכת המסילה החיג'אזית.

עם הזמן גם מהירות הרכבות השתפרה. חברת תומאס קוק החלה בשנת 1906 למכור חבילות סיור בארץ ובסוריה לתיירים מאירופה. בסיור שולבו נסיעה ברכבת מחיפה לדמשק ושיט בכנרת מצמח לטבריה ולכפר נחום. בהתחלה הוצעו רק שתי מחלקות: ראשונה ושלישית. בשנת 1912 נוספו גם מחלקה שניה. נוסעי המחלקה הראשונה יכלו להשתמש במעין קרונות שינה בין חיפה לדמשק.

כאמור, הייתה ספינה שקישרה בין התחנה בצמח לעיר טבריה הסמוכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם גשר על הירדן ליד דגניה, ודיליז'נס היה מסיע את הבאים ברכבת לטבריה. שירות יעיל זה היה אפילו גורם אטרקטיבי בפרסומת לשכונת יוקרה חלומית סמוך לטבריה. ד"ר ארתור רופין הגה רעיון של "עיר גנים" יהודית בקירבת טבריה על תל בית ירח (גבעת הכרך).

מתחילת מלחמת העולם הראשונה נחסמו חופי ארץ ישראל על ידי בעלות הברית. הרכבת התורכית נאלצה להתמודד עם מחסור תמידי בחלפים, ציוד טכני, חומרי סיכה והסקה. מלאי פחם האבן שהיה בחיפה הוסט ונוצל לתנועת הרכבות הצבאיות למתקפה בדרום הארץ. כשנותק הקשר עם מכרות הפחמים באנטוליה, אזל גם מלאי הפחמים להסקת הקיטור. התורכים החלו לכרות עצים ויערות בארץ ישראל ועבר הירדן לצורכי הרכבת.

בשנת 1915 הושלמה הנחת קו סעודיה – שכם מזרחה ומסעודיה – טול כרם מערבה.  מטול כרם נמשכה המסילה דרומה ללוד.  הקו הישן הצרפתי מלוד לירושלים הותאם למסילה החיג'אזית ומתחנת נחל סורק החלו בהנחת קו לנגב ולסיני.

המתואר לעיל הוא רק חלק מהניסיונות של התורכים לרשת את הארץ ברכבות כדי לסייע במאמץ המלחמה שלהם. הבריטים פגעו בקווים אלה והחלו להניח קווים משלהם מדרום לצפון.  כמו כן, נהרס חלק מקו הרכבת החיז'אזית בין דמשק למדינה במהלך הקרבות.

רכבת העמק בתקופת המנדט

בתקופת המנדט רכבת העמק עברה לשליטת הבריטים. הם שילבו אותה ברשת הרכבות של ממשלת המנדט. רכבת העמק פעלה במהלך תקופת המנדט ועד למלחמת השחרור כאשר הכוחות הישראלים פיצצו גשרים שחצו את הנהרות כדי להוביל את הקו אל ירדן וסוריה. השרות הופסק ולא חודש גם לאחר קום המדינה.

במהלך תקופת המנדט יעילות הקו הייתה נמוכה. הציוד היה מיושן, הפסים היו צרים, דבר שהצריך החלפת רכבות בתחנת חיפה. למרות האמור לעיל, עקב העדר כבישים סלולים באזור שיוכלו להעביר נוסעים וסחורה בחודשי החורף, הפכה רכבת העמק מרכבת המסיעה עולי רגל מוסלמים לחצי האי ערב לרכבת המשרתת את המפעל הציוני.

היא הסיעה נוסעים וסחורה מהישובים של עמקי הצפון לחיפה (ומשם דרומה) ולדמשק. לאורך השנים הוקמו ישובים יהודיים לאורך הקו, דבר שהצריך הקמת תחנה חדשה ליד כל ישוב חדש. ושוב לאחרונה, בשנת 2011 החלו עבודות חידוש קו רכבת העמק ובאוקטובר 2016 נחנך הקו אשר מגיע מחיפה ועד לבית שאן.

תיאור תחנות רכבת העמק

מסילת רכבת העמק נמשכה לאורך 161 ק"מ וחצתה אזורים טופוגרפיים קשים. היא התחילה בחיפה בגובה פני הים אך בתחנת גשר היא הגיעה ל-247 מ' מתחת לפני הים. תחנת גשר הינת תחנת הרכבת הכי נמוכה בעולם. מתחנה זו היא עלתה דרך עמק הירמוך, מזרחה, לרום 500 מ' ברמה הסורית.

הרכבת עברה דרך כמה עמקים: עמק זבולון, עמק יזרעאל, עמק בית שאן  והחלק הצפוני של עמק הירדן.

תחנת חיפה

התחנה הראשונה של רכבת העמק היתה תחנת חיפה. היום אין תחנת רכבת פעילה במקום זה. כפי שהוזכר לעיל, יש במקום אנדרטת שיש לציון חנוכת הקו.  אנדרטה זהה נמצאת בתחנת הרכבת בדמשק.

יום לפני נסיעת הבכורה הונחה אבן הפינה לבניין תחנת הרכב. בניין התחנה נבנה בסגנון גרמני. היה זה בית אבן ארוך עם לוחות שיש ופיתוחי אבן.  בבניין המקורי היה גם מגדל שעון. חלק מהבניין והשעון נהרסו בהתקפת האצ"ל על הרכבות המנדטוריות בשנת 1946.

כל הנהלת הרכבת החיג'אזית ישבה בתחנת חיפה בימי התורכים. בסמוך, הוקמו גם מוסכים של רכבת העמק. מבנה התחנה שופץ בשנת 2000 . היום קיים מוזיאון הרכבת משני עברי הפסים וגשר המחבר ביניהם. יש במוזיאון דגמים של קרונות רכבת שפעלו בארץ ישראל .

לאחר שהרכבת יצאה מחיפה היא עברה על גשר הקישון, שהינו גשר מרשים בנוי אבני גזית לבנות. הוא עובר מעל לנחל הקישון החותר כאן מערבה לעבר מפרץ חיפה. זה היה אולי המכשול הראשון שעמד בפני מתכנני המסילה ועמידתו של הגשר לאורך שנים מעידה על איכות הפתרון שמצאו. כאשר הולכים על הגשר ניתן להתרשם מעוצמת הבניה שלו. על אחדים מהפסים ניתן לראות את שנת הבניה – 1900 ורוחב המסילה התורכית שהוא 105 ס"מ.

תחנות , רכבת העמק, מורשת, מבנים היסטוריים, שימור

תחנת רכבת חיפה

תחנות תל חנן ומפעל גשר

התחנה הבאה היתה תחנת תל חנן. היא נבנתה על ידי מייסנר ופורקה על ידו במהלך המלחמה. הבריטים בנו אותה מחדש. לאחר מכן, התחנה הבאה היתה תחנת מפעל גשר. היא נבנתה על ידי הבריטים בשנת 1925. לאחר מכן התחנה הבאה תחנת יגור נמצאת 10.2 ק"מ מתחנת חיפה.  התחנה נבנתה עבור קיבוץ יגור שהוקם בשנת 1922.

תחנת אל רועי

התחנה נמצאת בצפון המשק סמוך לשרידי הכביש הישן לחיפה. בניין התחנה הוא מבנה אבן בן שלושה חדרים המשמשים כיום מחסנים.  התחנה הבאה הייתה תחנת אל רועי שליד הישוב באותו שם והנמצאת 14.9 ק"מ מתחנת חיפה. הישוב אלרועי הוקם בשנת 1935 על ידי עולים מקורדיסטאן.  עד להקמת התחנה נאלצו תושבי הישוב לעלות לרכבת תוך כדי נסיעה.

התחנה הוקמה בשנת 1945.   מערך התחנה כלל מבנה עשוי אבני סיליקט ורציף קטן. מצב התחנה התדרדר והיא כמעט נהרסה בשנת 1998. תושבי המקום, שהתחנה היתה חלק מנוף ילדותם, פעלו לשימור התחנה.

תחנות, רכבת העמק, שימור , מבנים היסטוריים, מורשת

תחנת אלרועי היום. צלום יהודית גרעין כל מתוך אתר פיקיויקי

תחנת קריית חרושת

התחנה הבאה הייתה תחנת קריית חרושת, הנמצאת 16.9 ק"מ מתחנת חיפה. סמוך למקום הוקמה בשנת 1935 קריית חרושת. הקריה הוקמה כשכונת פועלים. התחנה בנויה מבטון יצוק. המקום אינו מתוחזק אך הוצב במקום דגם של קטר קיטור דומם .

תחנת כפר יהושע

התחנה הבאה הייתה תחנת כפר יהושע (תחנת "תל שמאם"). זאת אחת משמונה התחנות הגדולות של רכבת העמק, התחנה הגדולה אחרי תחנת חיפה ותיאור מפורט של התחנה מופיע בפרק 5 להלן. ליד התחנה הוקם הישוב כפר יהושע. במשך שנים הרכבת הייתה אמצעי התחבורה היחיד שלו. בין אנשי הישוב לבין העובדים הערבים של התחנה שררו יחסים טובים. ילדי ה"במבורג'י (מפעל משאבת המים) למדו בבית הספר של כפר יהושע. במלחמת העולם השניה הבריטים העבירו את מוסכי רכבת העמק מחיפה לעורף – דהיינו לתחנת כפר יהושע.

שימור, מורשת, מבנים היסטוריים, תחנות, רכבת העמק

תחנת כפר יהושע היום. צלום יהודית גרעין כל, 2015 מתוך אתר פיקיויקי

באביב 1948 כל העובדים הערביים של התחנה הועברו לחיפה והתחנה חדלה לפעול. בשנת 1999 החלו עבודות שימור התחנה בשיתוף הישוב והמועצה לשימור אתרי מורשת. כאמור, יש במקום מוזיאון קטן.

תחנת כפר ברוך

בהמשך הייתה תחנת כפר ברוך שנבנתה לאחר בניית הישוב כפר ברוך בשנת 1926. התחנה נמצאת 26.7 ק"מ מחיפה. כפר ברוך היה המושב השני שהוקם בעמק לאחר נהלל. התחנה נמצאת בעיקול הכביש כקילומטר מצפון לישוב. כיום לא נותר מאומה מהתחנה. בזמנה, התחנה כללה רק צריף מעץ. במשך שנים הרכבת היתה הקשר היחיד לעולם החיצון שכן לא היה כביש המוביל לישוב.

תחנת עפולה

התחנה הבאה במסילה הייתה תחנה גדולה נוספת, תחנת עפולה.  היא נמצאת 36.4 ק"מ מתחילת הקו. בתחילת המאה ה-20 היה פה כפר קטן בשם "פולה". התפתחות המקום קשורה לבניית תחנת הרכבת והפיכתה לצומת מסילות ברזל ודרכים. כאן הצטלבה הדרך מחיפה לבית שאן עם הדרך מנצרת לג'נין ולירושלים.

בשנת 1913-1914 נמתחה מסילה לג'נין ושכם. בסמוך, הוקמו מחנות צבא תורכים וגרמניים ושדה תעופה  צבאי (מרחביה), ועפולה ישבה בצומת דרכים. אחרי מלחמת העולם ה-1 כשהחלה התיישבות יהודית גדולה בעמק, עפולה הפכה למרכז שרותים אזורי. תחנת הרכבת היתה במוקד הכיכר הראשית של העיירה, עם בתי המסחר ותחנת האוטובוסים הישנה.

בבניין התחנה נפתח סניף דואר של היישובים היהודיים בסביבה. הכפר פולה נרכש על ידי ציוני מארה"ב (דרך יהושע חנקין) בשנת 1922 ובשנת 1925 הונח בו יסוד ליישוב היהודי בעפולה. בעת מבצע "מסיבה" הידוע כליל הרכבות (1.11.1945) נפגעה תחנת עפולה.

הפלמ"ח פיצץ את מחלף המסילה. נותרו היום חמישה בניינים: מבנה אבן חד קומתי ששימש מחסן המטענים, מרפסת הבית שהיא הרציף לשעבר, בית אבן מסוגנן בן שתי קומות , בית משאבה עגול ובראשה בריכת מים עשויה מברזל, בית שימוש קטן, מאתיים מטר רציף ובית מגורים עשוי אבן. מבנה האבן החד קומתי משמש היום כמועדון לחייל ובית האבן המסוגנן בן שתי קומות משמש היום ספריה ציבורית. הבתים בבעלות העירייה

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תחנות, רכבת העמק

תחנת רכבת עפולה

תחנת כפר יחזקאל

התחנה הבאה הייתה תחנת כפר יחזקאל או עין חרוד הנמצאת בחורשה בכניסה לכפר יחזקאל , 45.7 ק"מ מחיפה.  הישוב נוסד בשנת 1921 והתחנה נבנתה לאחר הקמת הישוב. התחנה כוללת שני מבנים, שרידים לאחת התחנות הגדולות שהיו בעמק.

תחנת תל יוסף

המבנה הגדול עשוי אבן והקטן, המאוחר ממנו מלבני סליקט. בהתחלה היה במקום ישוב עין חרוד אך הוא הועבר לסמוך לתל יוסף.  תחנת תל יוסף הייתה התחנה הבאה והיא נמצאת 48.7 ק"מ מחיפה.  היא כללה צריף קטן בלבד. תחילה ישבו קיבוצי עין חרוד ותל יוסף למטה ואז בשנות ה-20 של המאה ה-20 הם עלו לגבעה וקיבלו תחנה. כדי להבדילה מהתחנה הקודמת שנקראת עין חרוד קראו לתחנה תל יוסף.

תחנת גבע

באזור זה הייתה תחנה בשם גבע. זו תחנה קטנה שהוקמה בשנת 1925 על שם קיבוץ גבע הסמוך לתחנה. התחנה נשרפה במאורעות 1938 ונבנתה תחנה חדשה מאבני סליקט עם אבנים מסותתות. שכן בו מחסן ובית מלאכה לטיפול ברכבת .

תחנת שאטה

בהמשך תחנת שאטה הנמצאת 51 ק"מ מחיפה והיום ממוקמת בתוך כלא שאטה. בעת שהייתה התחנה פעילה היא כללה מבנה יחיד מאבן, בעל שתי קומות ומסביב היתה חורשת זיתים. כיום הבניין משמש כנגריית הכלא .

תחנת או חניית השדה

התחנה הבאה הייתה תחנת או חניית השדה, 57 ק"מ מחיפה. לא היה מבנה לתחנה. היא שירתה את קיבוץ השדה (היום ניר דוד) (ראה תמונה 13) לאחר מכן קראו לתחנה שדה נחום. התחנה הבאה היא תחנת בית יוסף הנמצאת 69.8 ק"מ מחיפה. לא ברור היכן הייתה התחנה. לא נשארו שרידים ממנה .    

תחנת בית שאן                                                                                           

ועוד בדרך תחנת בית שאן (ביסן) הנמצאת בקילומטר ה- 59.2 מתחנת חיפה, וממוקמת בצד הצפוני של בית שאן. עד לתחילת המאה ה-20 הייתה בית שאן עיירה נידחת שרוב תושביה בדואים מהאזור.

במהלך המאה ה- 19 עברו קרקעות בית שאן לסולטן התורכי והן הפכו להיות אדמות ג'פטליק (אחוזת הסולטן).  בית שאן הוקמה בראשית המאה ה-20 על ידי התורכים. היא היתה אמורה להיות עיר מרכזית בעמק, שבאמצעותה הסולטן קיווה להחיות את האזור.

הוא נתן לתושבים הטבות ובנה שם תחנת רכבת. העיר לא התפתחה עד שהגיעו הישובים היהודיים של האזור. בתחנה ששה מבני אבן, מגדל מים ורציף נוסעים. בתכנית השימור של מבני התחנה, מיועדת התחנה לשמש מרכז תיירות אזורי וארצי בשל קירבתה לכביש 90 המחבר בין טבריה  לירושלים .

בדרך לתחנה הבאה חצתה הרכבת את גשר נחל יששכר. גשר זה, שהוא אחד הגשרים היחידים שנשארו בשלמותם, נבנה מאבני בזלת עם שלוש קשתות חבית. הקשתות נבנו בסגנון אבלק עם אבני בזלת שחורות ואבני גיר לבנות .

שימור,מבנים היסטוריים,מורשת, תחנות, רכבת העמק

תחנת רכבת בית שאן

תחנת גשר נחלים

התחנה הבאה הייתה תחנת גשר נחלים (ג'סר אל מג'מע) הנמצאת 76.5 ק"מ מחיפה. לאחר תחנת בית יוסף יש ירידה נוספת של 60 מ' .הרכבת חוצה את נחל תבור על גבי גשר של חמש קשתות העשוי בחלקו העליון אבני גיר לבנות.

זאת הייתה תחנת הרכבת הנמוכה בעולם, 247 מ' מתחת לפני הים. בתחנת הרכבת היתה מכלאת הסגר לבעלי חיים שהובאו מסוריה לארץ ישראל. בתחנה השתמשו לראשונה אנשי המושבה מנחמיה. התחנה נהרסה על ידי צה"ל כדי למנוע מיסתור למחבלים. תחנה זו הייתה חשובה שכן מכאן חצתה הרכבת את נהר הירדן. הובאו לפה סחורה לצורך משלוח לשני הכוונים.

ליד תחנת גשר נחלים יש מכלול של שלושה גשרים: גשר הכביש, גשר הרכבת וגשר ממלוכי (גשר הרומי ) שיסודותיו קדומים יותר. הגשרים, לרבות גשר הרכבת המרשים על חמשת קשתות אבני בזלת פוצצו ערב פריצת צבאות ערב ביום 15.5.1948.

תחנת נהיריים

התחנה הבאה הייתה תחנת נהריים הנמצאת כשני ק"מ צפונה מתחנת גשר נחלים. התחנה נבנתה בשנת 1937 כדי לשרת את מפעל חברת החשמל של רוטנברג במקום ושכונת תל אור. בנין התחנה  נבנה בסגנון הבינלאומי.

המסילה חצתה את מקום החיבור של אפיקי הירדן והירמוך על גבי גשר פלדה.  גם הוא פוצץ במלחמת השחרור. תחנה זו לא היתה חלק מהקו המקורי, אלא הקו "נמתח" אליה. זאת התחנה היחידה עד צמח הנמצאת מעבר לנהר הירדן. עד לבניית התחנה העובדים הגיעו למפעל מתחנת גשר, לאחר הקמתה עברו בה מאות עובדי נהריים .

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תחנות, רכבת העמק

תחנת רכבת נהריים

תחנת אשדות יעקב

תחנת אשדות יעקב (דלהמיה) נמצאה 81.7 ק"מ מחיפה.  היא הוקמה לפני הקמת קיבוץ אשדות יעקוב ושירתה את הקיבוץ והכפר הערבי דלהמיה. לא היו בתחנה מבנים, רק שלט "נטוע" בשטח.

חניית ארלוזורוב

התחנה הבאה הייתה חניית ארלוזורוב. לאחר רצח ארלוזורוב ביום 16.6.1933 הוחלט להקים מפעל התיישבותי לזכרו על ידי הסוכנות היהודית. בעזרת קרן אורלוזורוב רכשו קרקעות והקימו שני ישובי חומה ומגדל: שער הגולן ומסדה. זאת התחנה היחידה שנקראה על שם אישיות יהודית.

תחנת עמק הירדן

תחנת עמק הירדן היא הבאה בתור. בנייתה קדמה לחניית ארלוזורוב. מיקום התחנה בקילומטר ה-85 מחיפה מול בית זרע. התחנה הוקמה כתחליף לתחנת צמח עבור הנוסעים היהודיים משום שבמהלך המרד הערבי היה מסוכן לרדת בצמח שהיה ישוב ערבי.

תחנת צמח

ואכן התחנה הבאה תחנת צמח נמצאת 87 ק"מ מחיפה. זו היתה תחנה חשובה ששירתה את ישובי עמק הירדן וטבריה. צמח היה כפר בדואי קטן שגדל עקב בניית תחנת הרכבת בקרבתו. זו התחנה האחרונה בשטח ארץ ישראל לפני סוריה.

הוקמו בתחנה מחסני מכס, דואר, בסיס צבאי בריטי וחיל ספר. שוטרי המכס והמשטרה בדקו את הנוסעים והחתימו דרכונים לקראת הכניסה לאזור סוריה. על חוף הכנרת נבנה מזח לשרות הספינות. במשך שנים רבות היתה נקודת משלוח של תוצרת חקלאית ערבית ויהודית לשני הכיוונים.

במקום היה קרב גורלי בין הבריטים לבין הגרמנים במלחמת העולם ה-1. התחנה נכבשה בשנת 1918 על ידי פרשים אוסטרליים.  מבני תחנת צמח פזורים על פני כ- 300 מטר.  במקום מצוי מבנה התחנה, מגדל מים אליפטי מאבני בזלת וסובבן. המבנים עדיין שמורים. תחנת אל-חמה הייתה בקרבת המקום (חמת גדר). תחנת רכבת זו נמצאת בכניסה למרחצאות חמת גדר .

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תחנות, רכבת העמק

תחנת צמח

חשיבות רכבת העמק לפיתוח הישובים היהודיים לאורכו

פתיחת רכבת העמק הייתה, כאמור, אירוע חשוב בתולדות ארץ ישראל. הרכב הראשון הגיע ארצה רק בשנת 1908. לכן עד לאותו זמן התנועה התנהלה באמצעות סוסים, גמלים, חמורים וכד'. לא היה אמצעי "תחבורה" שהתנהל במהירות.

הנסיעה מחיפה לדרעא ברכבת נמשכה שעתיים וארבעים דקות, לעומת יום וחצי רכיבה בקיץ. בחורף, בהעדר כבישים סלולים, הנסיעה הייתה כמעט בלתי אפשרית. בהתחלה, הרכבת נועדה להסיע עולי רגל מוסלמים למכה בעונות מסוימות ונוסעים אלו לא שלמו דמי נסיעה. בכיוון ההפוך החלה הרכבת ליטול את יבול הדגנים מהחורן לחיפה.

דבר זה פגע בחשיבותו של אותו קו צרפתי מביירות לדמשק. בחירת חיפה על פני עכו כתחנת המוצא הביא להתפתחות העיר חיפה כמרכז תעשייתי ומסחרי ודעיכת העיר עכו .

עד למלחמת העולם הראשונה לא היו ישובים יהודיים לאורך הקו, למעט קיבוץ מרחביה. שתי התפתחויות חשובות חלו כשהונחו פסי שלוחות הרכבת. בשנת 1912-1913 הונח קו מחיפה לעכו ובשנת 1913 הונח הקו לג'נין. הקטע לעכו מנע את התדרדרות העיר בעקבות פתיחת המסילה, והוא גם סייע בהתפתחות היישוב היהודי והתעשייה במפרץ חיפה. באמצעות הקטע לג'נין ביקש הסולטן להגיע לירושלים.

מלחמת העולם הראשונה הביאה למהפיכה תחבורתית בארץ. הגיעו מכוניות בתקופה זו. במהלך המלחמה הרכבת שיחקה תפקיד חשוב בהובלת חיילים וציוד.  בתקופה זו הונחו (על פי תכנונו של המהנדס הגרמני, מייסנר)  גרורות נוספות של הרכבת .

הקו עפולה – ג'נין שלאחר מכן נמשך עד לבאר שבע ואפילו לעזה. למעשה רכבת העמק היוותה חלק מרשת רכבות שהגיעה עד ללונדון דרך תורכיה ואירופה. אך בסיום המלחמה מערכת הרכבות של המהנדס הגרמני, מייסנר, היתה די הרוסה.

פיצוץ גשרים על הירמוך באביב 1918 על ידי הבריטים ניתק את רכבת העמק מהמסילה החיג'אזית, במשך שנתיים היא פעלה רק עד לצמח. אך בשנים הבאות נתנו הבריטים דחיפה מחודשת לפיתוח מערך רכבות בארץ ישראל, לרבות רכבת העמק. ממשלת המנדט הקימה באוקטובר 1920 את חברת הרכבות "Palestine Railways ".

חברה זו קיבלה על עצמה לעשות סדר במערך הרכבות ההרוס ולהתאים את המסילות והקרונות למה שהיה מקובל בעולם. רכבת העמק היתה בבעלות הווקף המוסלמי, כיורש הסולטן. ממשלת המנדט היתה נאמנת של הבעלים. חברת הרכבות הפעילה את הרכבת עבור הממשלה. כתוצאה מכך קרונות רכבת העמק עדיין נשאו את האותיות H.R  (Hijaz Railways).

הקשר עם דמשק , ודרכה אף לאירופה (החל מ- 1928), חודש.  סוריה וארץ ישראל היו תחת שני שלטונות שונים ולכן כנקודת מכס נבחרה התחנה בצמח. הקטע שבין צמח וחמת גדר הופעל באחריות סוריה שהיתה תחת מנדט צרפתי באותה עת. דרכה הועברו סחורות מארץ ישראל למצרים וארופה.

תחנת צמח הפכה לתחנה חשובה, דבר שגרם להתפתחות העיירה צמח והישובים היהודיים שמסביבה שהשתלבו בהובלת סחורות מהתחנה ואליה. סוריה עמדה בראש המדינות הסוחרות עם ארץ ישראל. רכבת העמק נשאה על גבה את חלק הארי מהסחר הזה. רק בסוף שנות ה-20 נסללו כבישים באזור, הרכבת עדיין תפקדה כמובילת סחורה ותדירות הרכבות גדלה כדי לעמוד במשימותיה.

כאמור, רכבת העמק הביאה להתפתחותה של חיפה. כבר בשנות ה- 20 עגנו בנמל חיפה אניות ומפעלים רבים נפתחו. הדבר הביא את ממשלת המנדט לפתוח את נמל המים העמוקים מאוחר יותר בשנות ה-30. מפעלים אילו, שכללו גם טחנות גדולות, העסיקו פועלים רבים. החיטה הגיעה מהחורן דרך רכבת העמק .

תרומה גדולה של המסילה הייתה לפיתוחו של הישוב היהודי בעמקים. הכביש מעפולה לבית שאן נסלל רק בשנת 1936. לכן שימשה הרכבת במשך שנים רבות אמצעי קשר יחיד לישובים יהודיים באזור.

בהיעדר מערכת כבישים, קמו ישובים יהודיים חדשים בשנות ה- 20 וה-30 בנקודות שונות לאורך הקו.  דוגמאות לכך, כפי שכבר הוזכר הם הישובים  כפר יחזקאל, עין חרוד, כפר ברוך, כפר יהושע ועפולה (שהפכה מכפר ערבי מנומנם לעיירה יהודית).

הרכבת סיפקה למתיישבים היהודיים תחושה של בטחון כאמצעי תקשורת תחבורתי וחברתי ולעיתים גם בריאותי, כאשר, למשל, יכלו להגיע לטיפול למרכז רפואי במידת הצורך. רכבת העמק פעלה כרכבת להובלת חלב במסלול צמח – חיפה.

בעקבות בקשה מטעם חברי דגניה הקצתה הנהלת הרכבת כמה קרונות ברכבת הבוקר להובלת החלב מישובי העמק. כמו כן, שינתה ההנהלה את לוח הנסיעות כדי לאפשר את הובלת החלב בערב מיד לאחר החליבה. הרכבת הובילה תוצרת חקלאית מכל ישובי הצפון לחיפה. מחיפה יצאה הסחורה דרומה ללוד ומשם לירושלים.

הרכבת פתחה ליישובים גם את השווקים למזרח. יישובי עמק הירדן יכלו להוביל תוצרת חקלאית לדמשק. ישובי חומה ומגדל הובילו את הציוד להקמת הישובים שלהם דרך הרכבת.  עם הזמן הסכימה הנהלת חברת הרכבת להוסיף תחנות או חניות בסמוך ליישובים החדשים.

הוואי ושילוב רכבת העמק בנוף הארץ

רכבת העמק, כמו רכבות רבות במקומות אחרים בעולם, השפיעה רבות על החיים של התושבים בעמקי הצפון. נוצרה סביב רכבת העמק נוסטלגיה אדירה של אנשי התקופה. היתה זו תקופה של חלוציות, הקרבה ושל תחושה של מאמץ משותף להתיישב בארץ ישראל. סביב הרכבת נוצרו סיפורים, סיפורים של קפיצה מהרכבת כדי לקטוף פרחים או לנגוס אבטיח בצד המסילה.

הכשלים של הרכבת הפכו להיות סיפורים מצחיקים. לדוגמא, האיטיות בה נסעה, הצורך לצאת ולדחוף את הרכבת בעליות, הצורך לקשוש עצים עבור הקטר  – כל זה על ידי הנוסעים.  נכתבו שירים סביב ההוואי של רכבת העמק .

עובדי הרכבת היו דמויות מוכרות לכל הנוסעים. הנסיעה ברכבת הפכה גם למקום מפגש בין יהודים וערבים ובין יהודים מהישובים השונים לבין עצמם. אברהם הרצפלד, ראש המחלקה החקלאית של הסתדרות העובדים, היה מתיישב באחד הקרונות ומקבל קהל. מזכירי הישובים היו עולים לרכבת כדי לפגוש אותו. כאשר הוא הגיע לצמח היה עולה לרכבת חזרה לחיפה ומי שלא הספיק לדבר איתו בדרך לצמח היה עושה זאת בדרך חזרה לחיפה .

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תתחנות

תחנת צמח

שימור, מבנים היסטוריים, רכבת העמק, תחנות, מורשת

הגשר ליד נהריים

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, רכבת העמק, תחנות

מגדלי המים בתחנת צמח.

מרדכי נאור סיכם את נושא ההילה סביב רכבת העמק כך:

"ניתן גם לומר, שאת רכבת העמק אהבו לא בגלל מעלותיה המועטות, אלא יותר בשל חסרונותיה המרובים: איטיותה, הפוקלור שצמחה סביבה, והעובדה החשובה לשעתה שאפשר היה לנסוע בה בתשלום מינימלי או ללא תשלום כלל. רכבת העמק על תנאיה הסגפניים – שהרי מי נוסע במחלקות הראשונה והשניה היקרות? היתה גם מקום מפגש המוני: אנשי עמק הירדן פגשו את עמיתיהם מעמק יזרעאל, אנשי תל אביב, ירושלים והמושבות נסעו לרחוץ בחמי טבריה, פלמ"חניקים מהקיבוצים השונים נפגשו, מפגשים בין יהודים וערבים. אלה כאלה ניסו כל העת לסדר את השלטון הבריטי, מפעיל הרכבת והרכבת הזו היתה כר מתאים להיווצרות אחוות עמים שהופרה רק כאשר גברה המתיחות בין ערבים ליהודים" .

שימור, מבנים היסטוריים, מורשת, תחנות, רכבת העמק

גשרי רכבת העמק

Comments are closed.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.