רכבת העמק – חלק מנוף תרבות של הצפון

בנוף הפתוח של עמקי הצפון ובערים והישובים שם, ניתן לראות שרידי פסים, גשרים, ומבני תחנות של רכבת העמק שהפכו לחלק מנוף התרבות של צפון הארץ. רכבת העמק שיחקה תפקיד חשוב בהיסטוריה של האזור והיא השאירה אחריה סיפורים, שירים והוואי נוסטלגי.

רכבת העמק מהווה רכבת היסטורית שהשפיעה על תרבות צפון הארץ ומתקיימים בה כל התכונות של דרך תרבות בהתאם להגדרת מונח זה באמנה לדרכי תרבות, 2008 של אונסקו. שימור מבני התחנות, הפיכתם למוזיאון או שינוי תפקוד הבניינים כך שהציבור יכול לבקר בהם ולראות אותם הינה דרך מצוינת להנציח את סיפור ההיסטורי של רכבת העמק.

קו רכבת העמק נחנך בתחילת המאה ה-20 כדי להוביל עולי רגל מוסלמים למכה. תחילת הקו הייתה בחיפה והיא הביאה להתפתחות העיר מבחינה כלכלית. לאחר מלחמת העולם הראשונה והמעבר לשלטון המנדטורי הרכבת גרמה להתפתחות הישובים היהודיים לאורך הקו. במקרים רבים היה זה אמצעי תחבורה יחיד. הרכבת הייתה מקום מפגש בין החלקים השונים של האוכלוסייה.

מניחי הקו נאלצו להתמודד עם קשיים הנדסיים ולוגיסטיים רבים. לאורך הקו יש פריטים מעשי אדם רבים ומרשימים כגון גשרים ומבנים. בנוסף לפריטים אלו.

בשנים האחרונות קו רכבת העמק הונח מחדש ונבנו תחנות חדשות ומודרניות לאורך הקו עד לתחנת בית שאן. יחד עם זאת, החלו עבודות שימור חלק מהפריטים שנשארו בשטח הפתוח ובערים לאורך הקו.

פסי רכבת הפכו להיות חלק מטיילת בעפולה ובטבעון. חלק ממבני התחנות שומרו ונמצאים בשימוש הציבור כגון בניין הספרייה בעפולה. נשמרו תחנות שלמות על כל מתקניהן כגון תחנות צמח וכפר יהושע.

תחנת כפר יהושע הפכה למוזיאון לתולדות רכבת העמק עם תצוגות וסרטים.  כמו כן, מתקיימים אירועים קהילתיים וחברתיים במתחם התחנה.

רכבות היסטוריות ודרכי תרבות מהווים מגנט לתיירים מקומיים ובינלאומיים. רכבת העמק, בהיותה חלק חשוב מבניין הארץ והתפתחותה החברתית, התרבותית והכלכלית, עשויה להיות שוב גם היום אמצעי להגברת התיירות בצפון. רכבת העמק כדרך תרבות, על כל השרידים שבה, מאפשרת העברת הממד ההיסטורי של בניין הארץ (על כל היבטיה) לדורות הבאים.

תחנת הרכבת ההיסטורית של כפר יהושע הינה אחת התחנות הגדולות יותר של קו רכבת העמק והיא אחת התחנות המקוריות של הקו המקורי. בתחנה ההיסטורית יש שבעה בניינים שנבנו בסגנון הגרמני (טמפלרי) לפי שיטות וטכנולוגיה הבניה שהיו מקובלות בתקופת בנייתה (תחילת המאה ה-20).

בתחנה יש מקום למגורי מנהל התחנה ומשפחתו, סגן מנהל, שואב המים ועובדי התחנה, ממש קהילה קטנה. יש גם מגדל מים. היחסים בין עובדי התחנה לבין הישוב הסמוך, כפר יהושע, היו טובים מאוד.

היום, לאחר שימורם של המבנים העיקריים של התחנה, התחנה הפכה להיות מוזיאון היסטורי לרכבת העמק בכלל ולתחנת כפר יהושע בפרט. כמו כן, מתקיימים במקום אירועי תרבות וקהילה.

מיקום התחנה

תחנת כפר יהושע נמצאת בקילומטר ה- 21.8 מתחנת חיפה. היא הייתה התחנה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות של הקו. התחנה הוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם. הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע בתיווכו של יהושע חנקין.

התחנה הוקמה בחלק המערבי של עמק יזרעאל.  היום היא נמצאת סמוך לכביש 722 והישובים הסמוכים לה הם, כפר יהושע, בית שערים, שדה יעקב, קריית טבעון, כפר ברוך ויוקנעם.

תיאור התחנה ומבניה

בתחנה נמצאו שמונה בניינים (רובם בנויים בסגנון גרמני), פסי רכבת, קרונות ועצי אקליפטוס. מאחר ורוב בנייניה נשתמרו במצב טוב יחסית לתחנות אחרות, היא נמצאה ראויה לשימור ולהפיכתה למתחם מוזיאוני בו ניתן להעביר לציבור חוויה היסטורית וערכית.

סגנון הבתים בתחנה דומה למבנים בתחנות הגדולות האחרות לאורך הקו, דוגמת תחנת חיפה, עפולה ובית שאן. רואים את ההשפעה הגרמנית שכן מהנדס הקו, היינריך מייסנר, היה גרמני שעבד שנים רבות על הקמת קווי מסילת הרכבת ברחבי האימפריה העות'מאנית.

מעבר לסגנון האדריכלי ותכנון כל תחנה, עוד  מכנה משותף של כל התחנות הוא טכנולוגיות הבניה הבאות לידי ביטוי בקירות הדו פנים, האבנים המסותתות בחוץ, הפתחים המקושתים והגגות המשופעים עם רעפי מרסיי אדומים.

בנייני תחנת כפר יהושע דומים בסגנון ובטכנולוגיית הבניה לבניינים של תחנות חיפה, עפולה ובית שאן. סגנון הבנייה הוא דבר שהוא משותף לתחנות רכבת בכל הארץ ולכן הוא דוגמא לאדריכלות ורנקולרית בהתאם ל – Charter on the Built Vernacular Heritage of 1999.

מבני התחנה, תיאורם הפיזי לפי מספרם שבמפה הנ"ל וטכנולוגיית הבניה שלהם:

מבנה מסילאים:

בנין זה שימש למגורי עובדי התחנה. זה מבנה אבן מלבני של קומה אחת.  בבנין יש שלושה חדרים. שני חדרים בגודל זהה בצדדים וחדר יותר קטן באמצע. הקירות החיצוניים של הבניין הם דו פנים מאבן גיר מסותתת בעיבוד טובזה. החלל בין הקירות ממולא באבני דבש. מסד המבנה בולט בכ- 10 ס"מ מקיר המבנה והוא בנוי משתי שורות אבן גיר מסותתת בעיבוד טובזה. הקירות הפנימיים בין החדרים מטוייחים ובנויים מאבן לקט בלתי מסותתת. גג הבניין  דו שיפועי אך הרעפים אינם. אין שרידים מהתקרה ואין שרידים מהרצפות. פתחי הבנין אבן מקושתים. אבני הקשת סותתו בסיתות מטבה. קיימים שרידים של משקופי עץ. יש סורגים מברזל שחדרו לתוך קירות האבן . בניין זה שימש למגוריהם של פועלי הקבע של התחנה.

בניין תחנה ראשי:

מבנה אבן מלבני. בחלקו המזרחי הוא בעל שתי קומות. קומת הקרקע כוללת ששה חללים כאשר באחד מהם יש גרם מדרגות לקומה א'. בקומה ראשונה יש חמישה חדרים ומרפסת פתוחה. המרפסת נמצאת בצד המערבי של הבניין. קירות החיצוניים הדו פנים עשויים אבן גיר מסותתת בעיבוד טובזה. החלל בין הקירות ממולא באבני דבש. יש מסד שבולט 5 ס"מ מהקיר. המסד בנוי שתי קומות אבן גיר גדולות מסותתות בעיבוד טובזה. גג המבנה הוא דו שיפועי המונח על קונסטרוקציית קורות עץ ומכוסה ברעפי מרסיי. התקרה עשויה מלוחות עץ. פתחי הבניין הם מאבן מקושתים, כאשר אבני הקשת בסיתות מטבה. אבני הקשת ואבני הסף בולטות ממישור הקיר עם אבן ראשה בולטת. פרטי החלונות והתריסים עשויים מעץ. יש מדרגות פנימיות בבניין עשויות מעץ. בשני הכרכובים בחוץ יש שלטים  באותיות ערביות מסולסלות .

 

בניין זה היה הבניין הראשי של התחנה. בקומה התחתונה היו משרדי התחנה וחדר המתנה לנוסעים. בקומה עליונה התגוררו מנהל התחנה ומשפחתו. להבדיל מבתים גרמניים טיפוסיים שהמדרגות לקומה השנייה נמצאות בחוץ, פה המדרגות נמצאות בפנים. ייתכן שהתחשבו במנהל התחנה המוסלמי שאשתו אינה צריכה להיראות בעלותה ורדתה במדרגות.

בניין מגורי סגן המנהל התחנה/קוון.

מבנה אבן מלבני בן קומה אחת. במבנה יש שלושה חללים. קירות החיצוניים הם דו פנים עשויים אבן גיר גדולות מסותתות בעיבוד טובזה.  בין הקירות ממולא דבש ופינות המבנה בולטות ומסותתות בעיבות עדין. מסד המבנה בולט כ- 5 ס"מ מקיר המבנה. מסד אבן בן 1-2 שורות אבני גיר גדולות מסותתות בעיבוד טובזה. הקירות הפנימיים מטוייחים. המחיצות בין חדרי המבנה בנויות מאבן לקט בלתי מסותתות.  הגג הינו דו שיפועי ומכוסה ברעפי מרסיי. מעל לכניסות הראשיות קיימים גמלונים עם גג דו שיפועי לכיוון הנגדי. הגג מונח על קורות עץ. הגג נתון בגמלוני אבן בולטים. התקרה מלוחות עץ. פתחי אבן מלבניים, כאשר הם פותחו בהלבשות אבן מסוגננות ומסותתות באיכות גבוהה בעיבוד מטבה. האבנים סביב הפתחים בולטות משאר אבני הקיר. יש שתי כניסות ראשיות מקושתות. פרטי החלונות והתריסים עשויים עץ. הכניסה הראשית הודגש בגמלון. בניין זה שימש כבית דירות לסגן מנהל התחנה ולעובדים אחרים .

מבנה שירותים.

מבנה אבן ריבועי  בן קומה אחת.  הקירות החיצוניים הם דו פנים עשויים אבן גיר מסותת בעיבוד טבזה. חלקו הדרומי של הבניין בנוי בבנייה חדשה עשוי יחידות טרומיות של בטון דמוי אבן. מסד הבניין בולט כ- 5 ס"מ מהקיר בנוי אבן גיר המסותתות באיבוד טובזה. המחיצות הפנימיות מטויחות. הדלתות מפתחי אבן מקושתים, אבני הקשת בסיתות  מטבה. פתחי החלונות מודגשים בקורה עליונה והסף הבולטים ממישור הקיר. יש שלוש מדרגות חיצוניות עשויות אבן.

מגדל מים ובית משאבה.

מבנה מאבן גלילי. במבנה חלל אחד מרכזי. בעבר הייתה צמודה למבנה חצר מלבנית. בחלקו העליון תוספת יצוקה והחלל בין הקירות ממולא דבש. חלקו העליון של המגדל עשוי בטון יצוק. כנראה התוף היה ממתכת. הקירות החיצוניים דו פנים עשויים אבן גיר מסותתת בעיבוד טובזה. התקרה מיציקת בטון. פתחי אבן מקושתים. אבני הקשת בסיתות מטבה. יש סולם שלבי ברזל חיצוני . מאחר והיה במקום בור מים הרכבות היו ממלאות שם את המכלים שלהם.

מגורים.

מבנה אבן מלבני בן קומה אחת. המבנה המקורי בן חלל אחד. למבנה תוספת מלבני מלבני  זיפזיף לצד מערב בה שלושה חללים. נראה שתוספת זו לא היית מקורה. הקירות החיצוניים של המבנה המקורי הם דו פנים עשויים אבן גיר מסותתת בעיבוד טבזה כאשר החלל בין הקירות ממולא אבני דבש. פתחי ופינות המבנה מודגשים באבנים בגוון צהבהב ובאופן סיתות מסמסם גס.  מסד הבניין בולט בכ5 ס"מ עם שורת אבנים ומעליהן שתי שורות אבנים גדולות יותר משאר אבני הקיר. האבנים מסותתות בעיבוד טובזה. הקירות הפנימיים מטויחים. פתחי אבן מקושתים. אבני הקשת בסיתות מטבה. הגג היה דו שיפועי עם רעפים. מבנה זה שימש לאכסון. 

מגורים.

מבנה אבן ריבועי בן קומה אחת. במבנה שלושה חללים. מבואה, שירותים ומרפסת מקורה. בעבר היתה למבנה חצר מוקפת חומת אבן גבוהה. במבנה שילוב של בניית אבן מסורתית עם בניית בטון מודרנית. הקירות החיצוניים הם דו פנים, פן חיצוני מאבן גיר ופנימי מבלוקים או בטון. בניה באבני גיר בעיבוד טובזה.  מסד הבניין בולט מהיקר כ- 5 ס"מ ובנוי משורה של אבנים מסותתות בעיבוד טובזה. הגג היה שטוח.  הפתחים הם מאבן עם קשת שטוחה, האבנים בהיקף הפתחים עם מסגרת להדגשת הפתח. אבני הקשת מסותתות בסיתות מטבה (בר אור, 2007). הבניין הזה נוסף לאחר שאר הבניינים והוא שימש כביתו של ה"בומבדז'י" , מנהל המשאבה .

מבנה בטון ריבועי קטן בן קומה אחת.

קירות החיצוניים עשויים מבטון. הגג שטוח ויצוק בטון. הפתחים פשוטים וללא קישוט .

שימוש בתחנה ומבניה כמוזיאון היסטורי

רכבת העמק כדרך תרבות

במשך שנים רבות הדיון המחקרי הפריד בין טבע ונוף לבין תרבות. במהלך השנים שונה דיון זה לחקר נוף מעורב (Mixed Landscapes) והגיעו למונח "נוף תרבות". מונח זה פירושו החיבור והאיזון בין הנוף הטבעי והפריטים מעשה בני אדם הנמצאים בנוף.

המונח "דרך תרבות" שבשימוש בתחום השימור על נופי התרבות, בא מתוך הבנה שהנוף מורכב מחלקים שונים. כדי להבין את החשיבות התרבותית של הדרך ואיך לשמרו חשוב להבין את החלקים והמקומות שנמצאים לאורך הדרך וחשיבותם ההיסטורית והתרבותית.

עם חידוש קו רכבת העמק לפני מספר שנים נבנו בסמוך לתחנות העיקריות תחנות חדשות ומודרניות, כמובן. פסי הרכבת המקוריים, כמו בנייני התחנות הישנים, לא יהיו בשימוש בקו המחודש.

קיימים דיונים לגבי משארים בנוף, כגון גשרים ותעלות ניקוז של הקו ההיסטורי, כאשר השאלה היא האם להשאירם או לא. פסי רכבת שנשארו בשטח מתכסים על ידי קוצים ופרחי בר. רבים ממבני התחנות העיקריות נשארו בשטח נטושים, פתוחים לחסדי שמיים והרוסים והם הפכו לבתי מחסה לגידולי פרא.

המצב הזה דומה במקומות אחרים בעולם. מהסיבה הזו איקומוס קידם הכנת הגדרות וקריטריונים להגנה על דרכי תרבות ומניעת היעלמותן מהנוף. התוצאה של עבודת איקומוס בנושא זה הייתה "האמנה לדרכי תרבות, 2008" (להלן- "אמנת דרכי תרבות") שבה נקבעו "המשמעות התרבותית" ו"המשמעות הבן-תרבותית" כחלק חשוב בזיהוין.

האמנה מדגישה שדרך תרבות מייצגת תקשורת בין מקומות, כאשר מקומות אילו מובחנים פיזית מסביבתן. שימור מקומות לאורך הדרך ההיסטורית מחייב זיהוי פריטיהם המוחשיים, בדיקת מידת האותנטיות ותרומתם למכלול ולשלמות הדרך .

לפי אמנת דרכי תרבות דרך תרבות היא "כל דרך של תקשורת המתקיימת ביבשה, בים או בכל אופן אחר ושניתן להבחין פיזית בינה לבין סביבתה ולאפיין אותה בתנועה ובתפקוד ההיסטורי הייחודיים שלה".

האמנה קובעת שלושה תנאים שיש לקיים כדי שתיחשב כדרך תרבות.

התנאי הראשון הוא שהדרך משקפת תנועה הדדית ואינטראקטיבית של אנשים, חילופי סחורות, ידע וערכים. במקרה של רכבת העמק הרכבת הייתה דרך בה הועברו סחורה ונוסעים ממקום למקום והרכבת הייתה מקום מפגש בין תושבי העמקים היהודיים והערבים.

התנאי השני הוא שדרך התרבות קידמה הפריה הדדית של התרבויות שהיא קשורה אליהן בזמן ובמרחב. רכבת העמק גרמה להתפתחות כלכלית של הישובים לאורך הקו. זה תרם להתפתחותן  של חיפה, עפולה ובית שאן ולישובים ערביים ויהודיים לאורך הקו. הסיפורים וההוואי של הנסיעה ברכבת העמק העשירו את כל האוכלוסייה שהתגוררה לארכה.

התנאי השלישי הוא שדרך התרבות צריכה לשקף בתוך מערכת התנועה את היחסים ההיסטוריים ותכונות התרבותיות הקשורים לקיומה. כאשר הוקם קו רכבת העמק היו מעט תחנות לאורכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הארץ הייתה תחת שלטון המנדטורי אשר הקל על הקמת יישובים יהודיים.

התפתחות היישובים היהודיים והקמת יישובים חדשים לאורך הקו שיקף שינוי פוליטי והיסטורי בארץ ישראל . דרך התרבות מתקיימת בנוף הטבעי של העמקים בצפון. ניתן לראות את הדרך על פני הקרקע באמצעות הפסים, התחנות, הגשרים ותעלות לניקוז המים שלאורכה. הדרך נבנתה על ידי בני אדם ואינה יצירה טבעית. המשמעות של רכבת העמק לכלל תושבי האזור מדגישה את חשיבות הדרך כמכלול.

תחנת כפר יהושע כמוזיאון היסטורי של רכבת העמק

לאחר סיום עבודות השימור של מבני תחנת כפר יהושע המקום הפך להיות מוזיאון המנציח את סיפורה של רכבת העמק בכלל ותחנת כפר יהושע בפרט. מבנה מגורי מנהל התחנה, מבנה מגורי סגן מנהל התחנה, מבנה השירותים ומגדל המים שומרו.

במקום יש שלושה קרונות משא כדי להמחיש איך נראו הרכבות ההיסטוריות. שני קרונות מתקופת המנדט ואחד מתקופת הקמת קו רכבת העמק. בבניין בית מנהל התחנה ממוקם מרכז המבקרים.

יש שם תצוגה המשחזרת את סיפורה של רכבת העמק ותחנותיה העיקריות באמצעות רכבת מיניאטורית. כמו כן, במקום מוקרן סרטון הנקרא "רכבת העמק חוזרת" שניתן לראות בשפות העברית, אנגלית, ערבית, רוסית, ספרדית, צרפתית ואמהרית, דבר המראה שהביאו בחשבון השפות המדוברות על ידי תושבי הארץ, לרבות עולים חדשים.

יש סיורים במקום שמותאמים לבעלי מוגבלויות שונות. המקום פתוח לאירועי תרבות, מופעי זמר העברי ומסיבות בר מצוה ובת מצוה.

קווי רכבת היסטוריים הפכו למוקדי תיירות בשנים האחרונות. דרך טובה להעביר את ההיסטוריה של רכבת והטכנולוגיה שלה היא באמצעות מוזיאון .  כאשר מדובר בדרך תרבות כמו רכבת העמק, ההנצחה מתבצעת על ידי שימור הפריטים שנשארו לאורך כל הקו.

חלק מהפריטים הנ"ל נמצאים בתחנות הגדולות וחלק נמצאים באזורים פתוחים. בתחנת חיפה קיימת מוזיאון של רכבת ישראל הממוקם במבנים ההיסטוריים של תחנת חיפה מזרח.

תחנות עיקריות לאורך הקו שומרו, כגון צמח, עפולה ובעתיד הקרוב בית שאן. תחנת כפר יהושע, כתחנה השנייה בגודלה בקו רכבת העמק, הינה אתר מתאים למקם בו את מוזיאון רכבת העמק.

הבניינים הקיימים באתר, יחד עם מגדל המים וקרונות רכבת, אשר שומרו מאפשרים למבקר לראות איך נראית התחנה בעת פעילותה. התצוגה והסרט מוסיפים הסבר ונפח היסטורי ותרבותי.

בעשור השני של המאה ה- 21 המוזיאון ההיסטורי הממוקם בנכס ההיסטורי או בסמוך אליו זכה למעמד חדש. מצד אחד יש את התפקודים הרבים של המתחם כמקום לחוויה, חינוך, חברתי ופוליטי.

מצד שני, הדיון סביבם מתרחב לכלול נושאים נוספים במישור המקומי ובמישור העולמי. שימור השרידים מאפשר קיימות תרבותית שכן הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהם וללמוד מהם. כמו כן, שימור השרידים והקמת המוזיאון מאפשר לימוד הקהילות השונות שהיו חלק מהמקום.

תחנת כפר יהושע כמוזיאון היסטורי מאפשר לדור הבא ללמוד על הקהילות הטמפלרית, העות'מאנית, הערבית המקומית והחלוצים היהודים שמילאו את אזור העמקים .