מה התפקיד של תכנית שימור בהצלת שכונה? האם תכנית שימור מספיקה כדי להציל שכונה? המקרה של נחלת שבעה בירושלים.

נחלת שבעה, השכונה השלישית שנבנתה מחוץ לחומות ירושלים, הוקמה על ידי שבעה צעירים ירושלמים אשר רצו לקיים את מצוות ישוב הארץ ועל שמם גם נקראה.

ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום" תאר אותה כ- "שבעה בתים… אין להם לא הידור ולא זיו פנים אבל מעלה יתירה יש להם שהרחיבו גבול ירושלים וזכו לחזק את היישוב שאנשי ירושלים לא היו למודים לצאת משער העיר ולחוץ, חוץ מבחולו של פסח, שנוהגים לסבב את חומת העיר, משנבנתה נחלת שבעה התחילו יוצאים אף בשאר הימים כדי לשאול בשלום אחיהם אנשי נחלת שבעה".

לאורך השנים נבנו בשכונה בתי מגורים נוספים, בתי כנסת, בתי מדרש ומבני ציבור, אך למרות התפתחותה היא נחשבה לשכונת עוני, וגם הבריטים חשבו שיש להורסה. גם לאחר קום המדינה, המשיכו המתכננים הישראליים בגישת הבריטיים והגדירו את השכונה כמיועדת להריסה בתוכניות המתאר הראשונות של ירושלים. לאחר שאוכלוסייתה של השכונה הזדקנה יחד עם אוכלוסיית שכונות נוספות במרכז העיר, ורמת החיים בה ירדה, החל תהליך נוסף, מקביל, של ביקוש לקרקעות באזור מצד בעלי עסקים ומשקיעים. שני התהליכים העמידו את השכונה בסכנת הריסה.

שיקום לאחר לחץ ציבורי

בשנת 1955 נכללה השכונה בתוכנית המתאר של ירושלים והוגדרה שם כשכונה להריסה (יחד עם בית ישראל הישנה, מאה שערים, מזכרת משה, אוהל משה ועוד). התכנית לא יצאה אל הפועל למרות שנהרסו בשכונה מספר בתים ורק בשנות ה- 80, בעקבות לחץ ציבורי ומודעות גוברת לשימור, הצילה תכנית 2422 לשימור השכונה את בתיה, מרקמה ובעיקר את אופייה. התכנית קבעה הוראות בינוי בהתאם לנספחי בינוי, הנחתה שלא להרוס מבנים מקוריים, הורתה כיצד לשפץ חזיתות מבנים, לדאוג להפיכת רחובות ריבלין וסלומון למדרחוב, להסיר תוספות מכוערות ולהוסיף שילוט חדש ואחיד ופנסי רחוב חדשים. התכנית ירדה לפרטים וקבעה גם חובת שמירה של בורות מים, חצרות פנימיות וגדרות אבן.

למרות האיומים ניצלה השכונה וניתן בה דגש לשימור הפרטים הארכיטקטוניים לבניני אותה תקופה. במקביל, הוסרו גורמים המפריעים לחזות המבנים, חזיתות נוקו, תריסים נצבעו ורחובות וסמטאות רוצפו כאשר בהמשך אושרו תיקונים לתכנית אשר שמרו על קו השימור. אולם הצלתה של השכונה הייתה ללא ספק תלויה גם במגוון פעולות שבוצעו במקביל לשימור ולאחריו. פעולות אשר בלעדיהן לא ניתן היה לייצר אי שי שפיות בסביבה בעייתית.

הצלת השכונה באמצעות שינוי יעוד

במקרה של נחלת שבעה השימור התאפשר כי האוכלוסייה המקורית פונתה והתאפשר שינוי יעוד לבנייני השכונה – ממגורים למסחר ולבילוי. מקומה במרכז העיר וההיצמדות לתוכנית השימור הביאו להצלחת שיקום השכונה ובהמשך לשיפור תדמית המקום ולעליית ערכם של הנכסים. (עד היום, למרות שעדיין מתגוררים בה מעטים, נחשבת השכונה למוקד בילוי מועדף על תושבי העיר ותייריה).

סביבת השימור – המפתח להצלחתו

כאמור, להצלחת פרויקט שימור יש צורך בראש ובראשונה ביוזמה מבורכת, אדריכלים מקצועיים ותוכנית ראויה וריאלית שתאפשר את השיקום ולא תכשילו. כל אלו התרחשו בנחלת שבעה. אולם יחד עם זאת יש מספר נקודות שיש להתייחס אליהן כחלק בלתי נפרד מהשימור כולו:

• שיקום שכונות נוספות המשיקות לשכונה במטרה ליצור רצף של פיתוח. שימור שכונה או מבנה אינם מתקיימים על אי בודד (לראייה גם המגמה ההולכת וגוברת לשימור מתחמים שלמים ושכונות שלמות על פני מבנים בודדים). בלי תוכנית כוללנית לטיפול באזורים הסמוכים לשכונה אפקט השימור עלול ללכת לאיבוד ומובלעת משוקמת עלולה שלא להחזיק מעמד לאורך זמן. במקרה של נחלת שבעה הביאה הצלחתו של הפרויקט לשימור שכונות נוספות כגון אזור העירייה, רחוב הנביאים, ממילא, רחוב בן שטח, ושיקום רחוב יפו לאחר סלילת הרכבת הקלה. שיקום כל האזורים גם יחד הוביל להחייאתו של מרכז העיר.

• קיום הוראות התכנית לאורך זמן והקפדה על פעולות תחזוקה מאידך. הנחיות של תכנית קובעות לא רק את אוי השימור ביום שאחרי החלת התכנית. לאורך זמן יש לתת את הדעת להנחיות גדולות כקטנות כי גם סעיפים אשר עשויים להראות לא חשובים קובעים בסופו של דבר את אופיו של המקום. כך למשל שילוט אחיד, אשר חל על כל סוחר – גם אם החליף את הסוחר המקורי בנחלת שבעה – צבע הסורגים או שעות הפתיחה (יש תכניות אשר קובעות גם את שעות הפתיחה אשר מלמדות על האופי של המקום).

ישראל קמחי, ממכון ירושלים לחקר ישראל, מתייחס בעבודתו 'ישן מול חדש בירושלים, סוגיות במדיניות שימור בירושלים (2014), למספר היבטים חשובים נוספים:

• עמידה בפני יזמים ובעלי קרקעות ונכסים בנויים המאיימים בתביעת פיצויים על אבדן זכויות. פעמים רבות, כתוצאה מהלחצים, מקבלים אתרים רבים היתרים לתוספות בנייה ומאבדים את האותנטיות ואת ערכי השימור.
• הקנית זכויות בניה, אך לצד זאת, לוודא שאין הן מקודשות. במקרים רבים בגלל המחסור במשאבים לפיצוי הבעלים המבנה נהרס או ניתנת בו האפשרות להרחבה, דבר אשר גורם להרס הצביון של המבנה וסביבתו.
• קביעת מדיניות עירונית ותוכנית חומש לשימור אשר תקבע סדרי עדיפויות ותציע כלים מעשיים ופתרונות להתמדה עם הבעיה.
• הגברת המודעות.
• הגברת אכיפה. רק היא מאפשרת שימור בפועל.
• ייזום תקנות עזר לעידוד שמירה על נכסים על ידי בעליהם.
• מינוי נאמני שימור.
• ועוד.