נכסי התרבות של מקוה ישראל הם רבים ומגווים. כאמור בבלוג הקודם על נכסי התרבות וערכיו של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, כל אתר היסטורי נבחן על פי נכסי התרבות שלו  וערכיו. כמו בכל אתר גם במקרה של מקווה ישראל מעידים הנכסים – בניינים, גינות ונכסים נוספים – על ההיסטוריה של המקום, אירועים היסטוריים, תרומה ליישוב הארץ ובניית המדינה. במקווה ישראל, אשר אדמותיו משתרעות על פי כ- 3,000 דונם הופכים הנכסים שהוזכרו את האתר לאתר מורשת לאומי ממדרגה ראשונה ולאחד האתרים הלאומיים החשובים הראויים בישראל לשימור.

חצרות פנימיות, דרך מוקפת עצים וחומרים מקומיים

תכנית הבינוי המקורית של קרל נטר למקווה ישראל מבוססת על תוכניות של חוות חקלאיות צרפתיות. שער בית הספר נמצא על אם הדרך מיפו לירושלים. מהשער, מובילה דרך המוקפת עצים בקו ישר אל מבנה מרכזי, מבנה בית הכנסת. משני הצדדים של בית הכנסת נבנו שני מבני אורך היוצרים מתחם סגור וביניהם חצרות פנימיות. רוב בנייניו של מקווה ישראל בנויים מחומר הגלם המצוי במקום, אבן כורכר.

שער ירושלים והדרך הראשית – עצי דקל, וושינגטוניות ו… פסלו של הרצל.

שער הכניסה למקווה ישראל עומד על דרך המובילה לירושלים מיפו. השער עשוי ברזל עם שני עמודי כורכר בצידו ובקרבתו עומדים מבנה מלבני צר ששימש בעבר כעמדת הגנה, שרידים מבאר אנטיליה ובריכת אגירה. במקום זה התקיים המפגש המפורסם שבין הרצל לקיסר הגרמני בשנת 1898. כיום ממוקם שם פסלו של הרצל העומד מול הקיסר הישוב על סוסו. מהשער מובילה דרך רחבה לבית הכנסת. בצידי הדרך עצי דקל, וושינגטוניות וקנרים גבוהים אשר נשתלו במקום בשנת 1920 לקראת חגיגות היובל של בית הספר.

שער ירושלים במקווה ישראל

בית הכנסת – גרמי מדרגות סימטריים וציורי קיר

בהמשך לשדרות העצים נמצא בניין בית הכנסת אשר נבנה בשנת 1896. בקדמת המבנה רחבת דשא המוקפת עצי סיגלון וגרבילאות ובלב הרחבה – מזרקה. בית הכנסת נבנה בסגנון אקלקטי ובשתי קומות כאשר בקומת הקרקע אולם תפילה וספרייה ובקומה השנייה אולמות לימוד. לקומה השנייה מגיעים דרך שני גרמי מדרגות סימטריים. חלונות וסורגי בית הכנסת מעוטרים ובתוך בית הכנסת מעטרים ציורים את הקירות.

כניסה לבית הכנסת במקווה ישראל

בית נטר – בור המים הראשון של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל

הבית הראשון במקווה ישראל הוא בית נטר אשר הוקם בשנת 1871. המבנה המוארך, בן שתי קומות, בנוי בכיוון צפון-דרום. בקומת הקרקע שכנו המחלבה, התבן, האורוות, הרפת, דיר העגלים, דיר הכבשים, מחסן הכלים, מחרשות, משדדות, מחסן לצורכי מזון, המטבח, חדר האוכל, כיתת הלימוד וחדר התפילה ואילו בקומה השנייה נבנו אולמות שינה ודירת המנהל. בקצהו הצפוני של הבית נחצבה ברכת אגירה ששמשה כבור ניקוז למי הנגר בחורף. זהו בור המים הראשון של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל .

בית קרל נטר במקווה ישראל

בית זה נבנה בשנות התשעים של המאה ה-19 בסגנון הערבי. בבניין היה שילוב של אלמנטים קישוטיים רבים בצורת נטפים, כתובות מסוגננות, גבני אבן רבים ומשרביות. בראשיתו שימש הבניין למאפייה ולמכבס וכאשר אלו הועברו מהבניין הוא שימש מעבדה ביולוגית.

בית הפרחים – מעבדה ביולוגית ששימשה כמכבסה ומאפייה

בית זה נבנה בשנות התשעים של המאה ה-19 בסגנון הערבי. בבניין היה שילוב של אלמנטים קישוטיים רבים בצורת נטפים, כתובות מסוגננות, גבני אבן רבים ומשרביות. בראשיתו שימש הבניין למאפייה ולמכבס וכאשר אלו הועברו מהבניין הוא שימש מעבדה ביולוגית.

היקב– מרתפי כורכר, מנהרות פנים וקירות מדופנים

בניין היקב, אשר חלקו חצוב בסלע, נבנה בשנת 1887. הבניין, המוארך לכיוון מערב – מזרח מחולק לאולמות ומעל כל אולם גמלון עץ וגגות רעפי מרסיי שהובאו מצרפת. ביקב ארבעה מרתפים חצובים בסלע הכורכר. חלק מהקירות הפנימיים מדופנים באריחי כורכר ובגומחות מקומרות. מעל לאולמות התת קרקעיים בנויים קמרונות רחבים ומערכת האוורור בנויה מרצף של מנהרות פנים, כשבתוכן צינורות חרס.

היקב במקווה ישראל

בית המורים – אבני כורכר ורעפי מרסיי

בית המורים בן שתי הקומות הוקם בשנת 1894 ובו התגוררו מורי בית הספר. הבניין בנוי מאבני כורכר עם גג רעפי מרסיי ומחולק לחדרי מגורים, חדר אוכל ומטבח.

בית המתמחים – ערכים ואידאולוגיה

בתקופת העלייה השנייה והשלישית הגיעו למקווה ישראל קבוצות פועלים בעלי ערכים אידיאולוגיים. לצורך מגוריהם הוקם בית המתמחים. הבניין, שהוקם על גבעת כורכר מאחורי היקב, בנוי מאבני כורכר חשופות ונתמך על ידי קורות עץ. לבניין שתי קומות, גג רעפי מרסיי, חדרי לינה וחדר אוכל.

בית המתמחים במקווה ישראל

בית המנהלה – מוטיבים מערביים ומזרח תיכוניים

בית המנהלה נבנה בשנת 1895 על ראש הגבעה. הבניין בן שתי הקומות כולל את משרדי בית הספר בקומה הראשונה ואת מגורי מנהל בית הספר ומשפחתו בקומה השנייה. הסגנון האדריכלי של הבניין מעורב וכולל מוטיבים מערביים ומזרח תיכוניים. בפנים יש ציור קיר בתקרת הסלון.

בית המנהלה במקווה ישראל

מערת נטר – מגורי המתכנן

מערה זו נמצאת בלב מקווה ישראל. קרל נטר התגורר בה בימים הראשונים של הקמת המוסד. כיום, מוצב מעל המערה פסל ברונזה בדמותו של המתכנן.

המערה במקווה ישראל

חלקת הקבר של קרל נטר

קרל נטר נפטר בטרם עת בשנת 1882. הוא נקבר במקווה ישראל בחלקה הנמצאת בקצה הישוב מול החולות (חולון של היום). על מצבתו נחקקה הכתובת המיוחסת לחיים נחמן ביאליק: "מיטיב לאחיו מה רבו חסדיו מקווה ישראל כוננו ידיו" .

חלקת הקבר של קרל נטר במקווה ישראל

חורשת האקליפטוס – מאוסטרליה לרחבי ישראל

זרעי עצי האקליפטוס מהם צמחה החורשה הממוקמת בכניסה למוסד הובאו למקווה ישראל מאוסטרליה בשנת 1882. משם, הופץ האקליפטוס לכל רחבי ישראל ובכל מקום בארץ בו קם יישוב יהודי, נשתלו עצי אקליפטוס שהוכיחו את עצמם כמייבשי ביצות. הערבים כינו את האקליפטוס "סג'ר אל יהוד" (עץ היהודים).

חורשת האקליפטוס

גן בוטני – 90 דונם ואנדרטת לוחם

בשנת 1923 יזם אליהו קראוזה, מנהל בית הספר דאז, את הקמתו של גן בוטני סיסטמטי, מהראשונים מסוגו בארץ. שטחו של הגן עומד על כ- 90 דונם ובליבו עומדת אנדרטת הלוחם אשר הוקמה בשנת 1953 לזכר הבנים שנפלו במלחמת העצמאות.

גן הבוטני במקווה ישראל